גוסטב אייפל, המגדל מן התערוכה הבינלאומית בפריס, 1889.
במהלך המאה ה-19 חלו שכלולים בחומרי
בניה. השימוש בברזל גבר, החלו לבנות בבטון מזוין (שילוב של מלט, חול, חצץ, עם
ברזל). התפתח קו עיצובי חדש בעל צורות גיאומטריות פשוטות, ישרות זווית, ללא קשר
והשפעה של מוטיבים מן הטבע. אזורי העסקים הפכו לצפופים. בארה"ב היה מחסור
בקרקע במרכזי הערים. מחסור זה הוביל לבניית גורדי שחקים ששינו לגמרי את הנוף
העירוני. העולם הישן שהשתמש בצורות מן הטבע, פינה את מקומו לעולם מודרני, חדש.
הסגנון האדריכלי החדש התפשט לכל תחומי העיצוב ושינה את סגנונם של מבנים ומוצרים.
בשנת 1889 התקיימה תערוכה עולמית בפריס.
שני מבנים, "גלרי דה-משין" ו"מגדל אייפל" הוקמו עבור התערוכה
על מנת להציג את הישגיה הטכנולוגיים של צרפת במלאת 100 שנים למהפכה הצרפתית. המבנים
תוכננו על ידי מהנדסים ולא על ידי אדריכלים.
מגדל אייפל (1889), תוכנן כמונומנט ע"י גוסטב
אייפל, מהנדס גשרים. היה ברור שעליו לבלוט ולהתנשא לגובה רב. המגדל תוכנן לגובה של
303 מטר. בייעודו המקורי נועד לשמש כמגדל תצפית על פריס, ואכן מראשו ניתן לראות עד
למרחק של 67 ק"מ בקו אווירי. מבנה כה גבוה יוצר בעיות מבחינת הכוחות הפועלים
עליו. מחד המשקל הרב של החומר - פלדה (ברזל) ממנו הוא מורכב ומאידך, עמידה בסטיות
הנוצרות בגבהים בשל רוח חזקה. 20 ס"מ לכל כיוון. צורת המגדל מבוססת על ארבע
רגליים ענקיות הנוטות באלכסון חזק כלפי פנים ומגיעות למשטח הקומה הראשונה. הנטייה
האלכסונית של רגלי המגדל חושבה כך שהן תוכלנה לשאת כל כוח אופקי שיופעל עליו הן
מתנודות הרוח והן מתהליכי התפשטות והתכווצות של המתכת בחום וקור. רגלי המגדל
מחוברות ביניהן בקשתות גדולות המגיעות עד לבסיס הקומה הראשונה. את הקשתות מעטר דגם
פרחוני בסגנון אר-נובו, מאד מסוגנן, חוזר על עצמו. מהקומה הראשונה יוצאות קורות בעלות
צורות גיאומטריות פשוטות (מודרניזם). הן נוטות באלכסון מתון יותר עד לקומה השנייה
הצרה מהראשונה. משם, המבנה הולך ונעשה צר עד לקצה המגדל.
בניית המגדל ארכה 26 חודשים. כל החלקים
יוצרו מראש בצורה מתועשת, הובאו לאתר והורכבו בשיטה מודולארית. צורתו המיוחדת של
המגדל - שלד ללא מעטפת, מימדיו העצומים והחששות שלא יעמוד לאורך שנים, הובילו
לוויכוחים באשר לעתידו. בתום התערוכה נקבע מועד פירוקו לשנת 1909 (בהנחה שיחזיק
מעמד 20 שנה), אך בעשרים השנה שחלפו, לא ניתן לחשוב על נופה של פריס ועל מיליוני
התיירים שפוקדים אותה, ללא מגדל אייפל. נוכחותו המרשימה, רק חיזקה את הדעה שיש
להותירו על כנו ולנצלו גם כתחנת ממסר לשידורי רדיו. כיום יש עליו כ-100 אנטנות
לשידורי רדיו, טלוויזיה ותקשורת לוויינים. תחזוקתו השוטפת מצריכה צביעה וחיזוק
מידי 7 שנים.
מגדל אייפל השפיע על שפה אדריכלית חדשה (מודרניזם)
התואמת את עידן המכונה ומיישמת את הישגיו החומריים והטכנולוגיים ליצירת אסתטיקה
חדשה.
מילות מפתח:
צרפת, פריס, 1889, תערוכה, 100 שנים
למהפכה, מגדל אייפל, הישגים טכנולוגיים, מעבר מאר-נובו למודרניזם, שלד מתכת, 303
מטרים, תצפית 67 ק"מ, ארבע רגליים, קשתות, דגם פרחוני בקשתות בלבד בסגנון אר-נובו, בנייה 26 חודשים, זמני -
20 שנה, נשאר קבוע, אנטנות, תחזוקה מידי 7 שנים, שפה אדריכלית חדשה, מסמל את עידן
המכונה, מודרניזם, צורות גיאומטריות פשוטות.
בניין וחנות כל-בו קארסון פרי סקוט,
מעצב: סאליבן.
יעוד: בית כל-בו ומשרדים. סגנון: מודרניזם ואר-נובו. המבנה בעל קווים גיאומטריים ישרים.
הכניסה לחנות מעוטרת באלמנט קישוטי צפוף בסגנון אר-נובו. הבניין בן 13 קומות תוכנן על פי תפיסת F.F.F - צורה בעקבות תפקיד. חנות הכל-בו בקומה התחתונה, מעליה קומות
משרדים. שלד הבניין עשוי פלדה הודות להתפתחות הטכנולוגיה. החלונות גדולים. קווי
הבניין ישרים בסגנון מודרני. המבנה מעוגל בפינת הרחובות. רק הכניסה לחנות הנמצאת
בפינה, מעוטרת באלמנט קישוטי צפוף בסגנון אר-נובו.
מגדל אייפל הוא לא פחות מיצירת אומנות. הייתי רגילה כל כך לראות את המחזיקי מפתחות והתמונות, אבל עד שהגעתי לראות אותו בלייב על המפה של צרפת, לא היה לי שמץ של מושג כמה הוא מרשים.
השבמחק