יום ראשון, 8 במאי 2011

* רוסיה, קונסטרוקטיביזם


אל ליסיצקי, דוכן דרשה ללנין, 1920
הדוכן דמוי מנוף עשוי פלדה, נוטה אל על בקו אלכסוני ונועד לבטא את תנופת המהפכה והתעשייה הרוסית.

הדוכן הוא דוגמה לשימוש שנעשה בעיצוב לצורכי המפלגה הקומוניסטית. בכך הוצג המשטר כערך עליון.



ולדימיר טאטלין, דגם למונומנט לאינטרנציונל ה-3, 1919
דגם של קונסטרוקציית פלדה ענקית למבנה בעל מעליות ומדרגות שבה יהיו חדרים רבים בתוך מעטפת ספירלית. בתוך המעטפת שלושה גופים מזכוכית: קובייה, פירמידה וגליל. המבנה ישמש לתעמולה. בתוכו ישכנו תחנת רדיו שתפקידה להפיץ את הקומוניזם בכל העולם. המבנה האלכסוני הגבוה מסמל את העתיד והקידמה. הספירלה משחררת את האנושות - מצד אחד היא בקרקע ומצד שני מתרוממת למרומים. הברזל חזק כרצון מעמד הפועלים והזכוכית שקופה ובהירה כמצפונו.



אל ליסיצקי, כרזה: "הכה את הלבנים באדומים", 1920
הכרזה מחולקת לשני אזורים - שחור ולבן. בתוך הרקע השחור נמצא עיגול לבן שלתוכו חודר משולש אדום הפוגע ונוגס בו. העיגול הלבן מסמל את הצבא הלבן - הכוחות שלחמו בזמן מלחמת האזרחים ברוסיה (1918-1923) ותמכו בצאר הרוסי. כנגדם נלחם הצבא האדום (המשולש) שהביא להפלת משטר הצאר ולעליית הבולשביקים והקומוניזם אחרי מהפכת אוקטובר.


קונסטרוקטיביזם ברוסיה - גישת עיצוב "נסיבתית"

קונסטרוקטיביזם (אמנות בנויה - Construction Art) הייתה תנועת מהפכנית, בתחומי האמנות, האדריכלות והספרות, אשר התקיימה ברוסיה החל משנת 1914. התנועה הקונסטרוקטיביסטית צמחה לאחר מלחמת העולם הראשונה, תוך הדגשה של השפעת התיעוש והמיכון המודרניסטי על החיים. מבחינה אמנותית שילבה התנועה בין אסתטיקה תעשייתית והאמנות המופשטת לבין רעיונות סוציאליסטים אודות תפקידה של האמנות כמכשיר לשינוי חברתי של החברה. הפיסול הקונסטרוקטיביסטי התבסס על שימוש בחומרים תעשייתיים מודרניים כמו: ברזל ופלדה, גבס וזכוכית. תהליכי ייצור זולים ומוצרים זולים. בכך יצר השלטון בעזרת המעצבים והיצרנים שביעות רצון מצד האזרחים כלפיו.

לאחר המהפכה ברוסיה היו יחסים הדוקים וטובים בין הממשל למעצבים. המהפכה הפוליטית (רוסיה הפכה להיות קומוניסטית) הובילה גם למהפכה בתחומי העיצוב. המעצבים שירתו את רצון השלטון. הם עיצבו כרזות, פסלים ומבנים כאמצעי תעמולה להאדיר ולחזק את השלטון.

יום רביעי, 4 במאי 2011

* פוסט מודרניזם - מגמות בינלאומיות בשנות השבעים והשמונים


"טראנס היי טק", דימויי הרס של
התעשייה והציביליזציה - עיצוב

קבוצת SITE, פרוייקט מתקלף, רשת חנויות BEST. ריצ'מונד וירג'יניה, 1972
יצירת דימוי של הרס, רעידת אדמה,
מראה לא יציב ולא שימושי. מבנה שמספר סיפור.

כמו קיר מתקלף או מבנה שנהרס בעקבות הפצצה. החומר –בטון ולבנים.


"טראנס היי טק", דימויי הרס של
התעשייה והציביליזציה - עיצוב

אלכס לוקיאדה, טלפון
יציקת בטון ריבועית ואסימטרית על רשת ברזל.
שפופרת בציפוי זהב, לחצנים מחרוזי זכוכית,ניו יורק, 1980.
במוצר זה בולט עקרון של שברים, בליה, טקסטורה גסה.


"טראנס היי טק", דימויי הרס של
התעשייה והציביליזציה - עיצוב

רון ארד, סטודיו. מערכת סטריאופונית , שנות ה – 80, לונדון.
יציקת בטון על רשת ברזל, שברים בקצוות, חספוס,
רשת ברזל עם רכיבים אלקטרונים חשופים..
היי-טק מול הרס. הצהרה כלפי עתיד העולם
והצגת החברה המתועשת כאלמנט ארכיאולוגי.


מינימליזם  בקורת כנגד האקלקטיציזם הפוסט - מודרני 
וחזרה לקווים מודרניסטיים (ניאומודרניזם)
פיליפ סטארק, שרפרף/כסא לבארים, 1990
המושב עשוי מיציקת אלומיניום מצופה לכה,
ללא ריפוד, גבוה בעל שלוש רגליים דקות ומעוגלות.
המבנה עשוי מקשה אחת. נראה כאלמנט אורגני.
הסתעפות "השורש הקדמי" משמש משענת לרגליים.
המבנה מצומצם, ללא עיטור, הכיסא נראה לא יציב.

מינימליזם בקורת כנגד האקלקטיציזם הפוסט - מודרני 
וחזרה לקווים מודרניסטיים (ניאומודרניזם)
פיליפ סטארק, מסחטה לפרי הדר
הכלי בנוי מרגלים גבוהות ובראשו צורה עגולה
ומחודדת בעלת חריצים. צורה זו מיועדת לסחיטת
פרי הישר אל הכוס.
המסחטה בדימוי כחרגול בעל רגליים ארוכות.
אין עיטורים, המרקם חלק, הכלי משדר טכנולוגיה מתקדמת.
הכלי לא נסתם משאריות הפרי הסחוט.
המסחטה פונאלקציונית ויעילה.


פוסט מודרניזם: אטורה סוסטאס, מנורת שולחן "טאהיטי"
מתכת ולמינט, 1981


פוסט מודרניזם: חלון ראווה במילנו עם מוצרי "ממפיס"
 אטורה סוסטאס - שולחן תלת רגל ומנורה בעלת ראש משולש,
פיטר שיר - קומקום תלת רגל.


פוסט מודרניזם: אטורה סוסטאס, כוננית "קרלטון", עץ מצופה למינט, 
פלסטיק מדופף, 1981.


פוסט מודרניזם: אטורה סוסטאס,  מיטת "זירת איגרוף"
עם תצלום קבוצתי של חברי "ממפיס", 1981.


פוסט מודרניזם: צ'רלס ג'נקס, מערכת כלים לתה/קפה "פיאצה",
1983 לחברת "אלסי"


פוסט מודרניזם: ריצ'ארד סאפר, קומקום "המערב הפרוע"
(מכסה דמוי הדק וברתיחה - שריקת רכבת), 1983, לחברת "אלסי"



פוסט מודרניזם באדריכלות  - היסטוריציזם
פיליפ ג'ונסון, בניין AT&T, ניו-יורק, 1978


פוסט מודרניזם באדריכלות: צ'ארלס מור, פיאצה ד'איטליה
ניו-אורליאנס, 1974-80
פוסט מודרניזם באדריכלות: צ'ארלס מור, פיאצה ד'איטליה
ניו-אורליאנס, 1974-80
פוסט מודרניזם באדריכלות: צ'ארלס מור, פיאצה ד'איטליה

ניו-אורליאנס, 1974-80


י.מ.פיי , פירמידת הכניסה ל"לובר", פריס


סגנון היי-טק: רנצו פיאנו וריצארד רוג'רס, מרכז פומפידו, פריס


סגנון היי-טק: רנצו פיאנו וריצארד רוג'רס, הצד האחורי של מרכז פומפידו, פריס


סגנון היי-טק: פריי אוטו, אוהל האיצטדיון האולימפי, מינכן, 1972 ,
לוחות פלסטיק גמיש על מוטות פלדה.


סגנון היי-טק: פריי אוטו, פרט מאוהל האיצטדיון האולימפי, מינכן, 1972 ,


סגנון היי-טק: באקמינסטר פולר, כיפה גיאודזית, הוצגה ב"אקספו", קנדה 1967


מקורות השראה ל"היי טק" ("פוסט תעשייתי") – ארובות חרושת



מריו בליני, כורסת "צינור" , על בסיס מסתובב פוליאוריתן מוקצף, 1970


סגנון היי-טק: רודני קונסמן, כסאות "אומסטק", מתכת מחוררת בצבעים עזים, 1971


סגנון היי-טק: ריהוט בחנות "אסטרו הום", לונדון, שנות ה – 70

פוסט מודרניזם - המודרניזם החדש
החל ממחצית שנות השבעים חלה המהפכה האלקטרונית. התפתח תחום המיקרו-אלקטרוניקה שהביא למזעור המכשירים האלקטרוניים. המחשב והרובוט חדרו לתהליך הייצור. היפנים היו הראשונים שהחדירו רובוטים לתהליך הייצור ההמוני. ייצור בעזרת מחשבים ורובוטים מאפשר ייצור והרכבה של מכשירים מורכבים. על אותו פס ייצור ניתן בעזרת המחשב לשנות או לגוון את ייצור או הרכבת המוצר מבלי שיש צורך לעצור את תהליך הייצור. פס הייצור הישן שהיה מיועד למוצר אחד, הפך לגמיש יותר כך שהוא אפשר להחליף מוצרים על אותו פס ייצור, ללא בזבוז זמן וכסף הודות למחשב ולרובוט. תהליך המחשוב והרובוטיקה בייצור העלה את חשיבות המעצב. הוא הפך לגורם המעורב בתהליך הייצור של המוצר, החל משלב המחקר דרך הפיתוח והשיווק. המחשב הפך לכלי עזר למעצב ולאדריכל. בעזרתו הוא משרטט, משלב גרפיקה, יוצר הדמיות ומודלים תלת-מימדיים. בתעשיית המכוניות משתמשים במחשב לבדיקת תכונות אווירודינמיות.
בסוף שנות השבעים קמו מספר אדריכלים ומעצבים כנגד המודרניזם הקלאסי שהתאפיין במבנה קובייתי פשוט חסר צבע שדגל בקשר בין צורה, חומר ותפקוד. הם טענו ש"פחות זה משעמם", שסגנון זה יוצר שפה אחידה, אינו מתחשב בתנאים סביבתיים. לדעתם, משעמם הוא גם לא יעיל. התנגדותם למודרניזם הקלאסי הושפעה מאמנות הפופ של שנות השישים ומהמעצבים הרדיקליים בבריטניה ואיטליה.
האדריכלות הפוסט-מודרנית שמה דגש על אסתטיקה, רעיונות רב-תרבותיים, מענה לצרכי המקום. בפוסט מודרניזם מוצאים ערבוב של סגנונות, אדריכלות המכילה שעשוע והומור, שימוש בחומרים זולים ויקרים.

סגנון "היי טק"
סגנון הפוסט מודרניזם התפשט לתחומי האדריכלות, העיצוב, האמנות, הספרות והקולנוע. בתחום האדריכלות החלו האדריכלים הפוסט מודרניים לשלב אלמנטים הלקוחים ממבנים עתיקים - יווניים רומיים או מצריים. מעצבים לקחו מוצרים מודרניים קלאסיים והוסיפו להם אלמנטים קישוטיים בסגנון אר-דקו, קוביזם, פופ וכו'. בהשפעת הפוסט-מודרניזם התפתח סגנון "היי-טק" (טכנולוגיה גבוהה) בעיצוב. מעצבים החלו להשתמש בחפצים ששימשו בבתי חרושת לשימוש אישי או בחנויות ומסעדות. דוגמה, מדפי מתכת שיועדו למחסן במפעל עברו הסבה לחנויות בוטיק של בגדים. מעצבים השתמשו בלוחות אלומיניום מחוררים, חלקי גומי, קפיצים, צינורות ועוד לריהוט וחפצים. סגנון ההיי-טק באדריכלות התאפשר תודות להתפתחות הטכנולוגיה שאפשרה שימוש בצינורות או מוטות פלדה לבנייה ויצירת משטחי כיפה גאודזית (טכניקה של בניית כיפה או כדור באמצעות מוטות ישרים היוצרים מערכת מרחבית של משולשים או מחומשים), בניית מבנים גבוהים תוך שילוב זכוכית ופלסטיק. המבנים הללו נצבעו בצבעים עזים. הפוסט מודרניזם כאמור, דוחה את התקופה המודרנית ואת המודרניזם שהיא מייצגת. הוא יוצא כנגד האחידות המשעממת של המודרניזם בעיצוב ואדריכלות, הוא בעד השונה ובעד התחרותיות. סגנון ההיי-טק נמצא בעיקר במוצרים שלא מיועדים לייצור המוני (One Off).

"סגנון טרנס היי-טק"
סגנון ה"היי-טק" הוביל בראשית שנות השמונים ליצירת זרם עיצובי חדש בשם "טראנס היי-טק". בניגוד לסגנון ה"היי-טק" ששידר אופטימיות וחוסר דאגה, החלה קבוצת מעצבים ואדריכלים מלונדון, לוס אנג'לס וניו-יורק להציג תמונת מצב הפוכה. הם רצו להציג את הסכנות הרבות האורבות לעולם מהבחינות החברתיות, האקולוגיות, המלחמות והרעב שהקדמה הטכנולוגית לא הצליחה למגר. את מחאתם כנגד הסכנה לאנושות הם הביעו במוצרים שעוצבו ויוצרו מחומרים מסורתיים כמו אבן, בטון וזכוכית. החומרים עובדו כאילו היו ממצאים ארכיאולוגיים עתיקים שעברו תהליך של הרס, בלייה והתפוררות, משטחים מחוספסים וגסים הנראים כהריסות שהפכו לחלק מן הטבע. לחומרים המסורתיים הם הצמידו מכשירים וחפצים מן התעשייה. המוצרים יוצרו בעבודה ידנית יחד עם מכונה כמוצרים בודדים (One Off). הרושם שנוצר היה שהם שעברו תהליך של הרס - מחאה והצהרת כוונות לעתיד העולם. המעצבים הפוסט מודרניים ניסו ליצור קשר רגשי בין המוצר לאדם המשתמש.
בין קבוצות המעצבים שפעלו בסגנון ה-"טראנס היי-טק" בלטה קבוצת ""One Off בה פעל המעצב הישראלי - רון ארד.