אל ליסיצקי, דוכן דרשה ללנין, 1920
הדוכן דמוי מנוף עשוי פלדה, נוטה אל על בקו אלכסוני ונועד לבטא את תנופת המהפכה והתעשייה הרוסית.הדוכן הוא דוגמה לשימוש שנעשה בעיצוב לצורכי המפלגה הקומוניסטית. בכך הוצג המשטר כערך עליון.
ולדימיר טאטלין, דגם למונומנט לאינטרנציונל ה-3, 1919
דגם של קונסטרוקציית פלדה ענקית למבנה בעל מעליות ומדרגות שבה יהיו חדרים רבים בתוך מעטפת ספירלית. בתוך המעטפת שלושה גופים מזכוכית: קובייה, פירמידה וגליל. המבנה ישמש לתעמולה. בתוכו ישכנו תחנת רדיו שתפקידה להפיץ את הקומוניזם בכל העולם. המבנה האלכסוני הגבוה מסמל את העתיד והקידמה. הספירלה משחררת את האנושות - מצד אחד היא בקרקע ומצד שני מתרוממת למרומים. הברזל חזק כרצון מעמד הפועלים והזכוכית שקופה ובהירה כמצפונו.
אל ליסיצקי, כרזה: "הכה את הלבנים באדומים", 1920
הכרזה מחולקת לשני אזורים - שחור ולבן. בתוך הרקע השחור נמצא עיגול לבן שלתוכו חודר משולש אדום הפוגע ונוגס בו. העיגול הלבן מסמל את הצבא הלבן - הכוחות שלחמו בזמן מלחמת האזרחים ברוסיה (1918-1923) ותמכו בצאר הרוסי. כנגדם נלחם הצבא האדום (המשולש) שהביא להפלת משטר הצאר ולעליית הבולשביקים והקומוניזם אחרי מהפכת אוקטובר.קונסטרוקטיביזם ברוסיה - גישת עיצוב "נסיבתית"
קונסטרוקטיביזם (אמנות בנויה - Construction Art) הייתה תנועת מהפכנית, בתחומי האמנות, האדריכלות והספרות, אשר התקיימה ברוסיה החל משנת 1914. התנועה הקונסטרוקטיביסטית צמחה לאחר מלחמת העולם הראשונה, תוך הדגשה של השפעת התיעוש והמיכון המודרניסטי על החיים. מבחינה אמנותית שילבה התנועה בין אסתטיקה תעשייתית והאמנות המופשטת לבין רעיונות סוציאליסטים אודות תפקידה של האמנות כמכשיר לשינוי חברתי של החברה. הפיסול הקונסטרוקטיביסטי התבסס על שימוש בחומרים תעשייתיים מודרניים כמו: ברזל ופלדה, גבס וזכוכית. תהליכי ייצור זולים ומוצרים זולים. בכך יצר השלטון בעזרת המעצבים והיצרנים שביעות רצון מצד האזרחים כלפיו.
לאחר המהפכה ברוסיה היו יחסים הדוקים וטובים בין הממשל למעצבים. המהפכה הפוליטית (רוסיה הפכה להיות קומוניסטית) הובילה גם למהפכה בתחומי העיצוב. המעצבים שירתו את רצון השלטון. הם עיצבו כרזות, פסלים ומבנים כאמצעי תעמולה להאדיר ולחזק את השלטון.
