בוחן מסכם פרקים א' ב'

קישור לבוחן מסכם פרקים א' ב':
https://docs.google.com/fileview?id=0B2U-MmQiLHXLZjI3NjIxY2MtODM1Yy00MTlhLThlMDUtZmQ1NzI1ZmRiMzky&hl=en

המצאת הטלפון

התפתחות הטלפון מ-1900 עד 1937:

מלמעלה שלד ופמוט נר 1900 לערך

ניאופון 1929

טלפון מכתבה 1937

מרכזיית טלפון, 1900 לערך

אלכסנדר גרהם בל רשם פטנט על המצאת הטלפון בשנת 1876. בל היה מורה לחרשים כך שהוא בנה אפרכסת המותאמת לאוזן האדם. לא היה צורך בחוגה משום שהחיוג נעשה על ידי מרכזנית שקישרה את בעל הטלפון עם בעל מכשיר אחר לפי בקשתו. מכשיר הטלפון אפשר קשר בין אנשים לשימושים שונים.
בתכנון מכשיר הטלפון ישנם שיקולים המתבססים על הנדסת אנוש. לפני שנות העשרים של המאה הקודמת, הפומית והאפרכסת היו נפרדים, הפומית הייתה מעין עמוד קטן שאליו היתה קשורה ותלויה האפרכסת. כאמור לעיל, הקשר נוצר באמצעות מרכזיה.
כבר בשנות העשרים נפוץ הטלפון במקומות ציבוריים, בבתי מלון, מסעדות, בתי קפה ובבתים פרטיים.
בשנות השלושים, עיצב ג'ין הייברג מכשיר טלפון שכלל אפרכסת ופומית לדיבור ושמיעה במכשיר אחד יחד עם חוגה. הטלפון יוצר מבקליט שאפשר עיצוב מכשיר בעל שקעים ובליטות.
בשנות הששים, עם התפתחות הטכנולוגיה, שולבו פעולות ההאזנה, הדיבור והחיוג למכשיר אחד דמוי שפופרת.
כיום, בעקבות התפתחות האלקטרוניקה, נעשה החיוג על ידי לחצנים שטוחים, הטלפון נעשה משוכלל וכולל פעולות אוטומטיות רבות ביניהן מזכירה אוטומטית, פקס ועוד. מכשיר הטלפון בימינו מקבל עיצובים שונים ומגוונים בגלל המזעור בתחום האלקטרוניקה והתפתחות הטכנולוגיה.

* המצאת המכונית

למעלה: פורד מודל A, 1922.
למטה: פורד מודל V8, 1932, ארה"ב

פורד מודל T 1908, עד 1920 יוצרו למעלה מ-15 מיליון
מכוניות מדגם זה. המהירות המירבית - 68 קמ"ש, ארה"ב

גוטליב ואדולף בנץ נוהגים במכוניתם הראשונה
בעלת מנוע שריפה פנימי "כרכרה ללא סוסים" 1886

האחים בנץ פיתחו את המכונית הראשונה בסוף המאה ה-19 בגרמניה והחלו ליצרה בסדרות קטנות. היא יוצרה בעיקר לעשירים. באותו פרק זמן בארה"ב, פיתחו האחים דוראה מכונית. הם החלו בייצור המוני כבר בתחילת המאה ה-20. חברת "פורד" יצרה את דגם T החל מ-1908 שהוא שיפור של המכונית שפיתחו האחים בנץ. המנוע הותקן לפנים והגלגלים צופו בגומי עבה - כמו צמיג. לגלגלים הקדמיים היו מעין כנפיים ששימשו כמגיני בוץ. זוג פנסים הותקנו משני צידי המנוע. הייצור נעשה בשיטת הסרט הנע. המשותף למכוניות הראשונות היה שהן דמו ל"כרכרה ללא סוסים" - במקום סוס הרכיבו מנוע.
משנת 1926 קמו בארה"ב חברות ענק כמו: פורד, קרייזלר וג'נרל מוטורס. התחרות בין החברות אל ליבו של הצרכן הניעה אותן להשקיע במראה החיצוני של המכונית. חברת "פורד" הפסיקה את ייצור דגם T שנמכר משך כעשרים שנים כתוצאה מירידה רצינית במחזור המכירות. על מנת לעמוד בתחרות מול יצרניות הרכב האחרות, ייצרה "פורד" בשנת 1927 את מודל A ולאחר שלוש שנים את דגם V8. מידי שנה חלו שינויים בעיצוב דגמי המכוניות אצל כל יצרניות הרכב. גוף המכונית ונפח המנוע גדלו, צללית המכונית הונמכה והגימור החיצוני היה חלק ללא סימני הרכבה חיצוניים. המכוניות האמריקאיות של שנות ה-30 עוצבו בסגנון "הקו הזורם" - קווים זורמים, קצוות מעוגלים, משטחים חלקים וצללית נמוכה. סגנון זה יצר חיכוך מינימאלי והתנגדות מועטה לאוויר כך שהמכונית נסעה מהר יותר ובפחות דלק.
באירופה (צרפת, גרמניה, איטליה ואנגליה) יצרו מכוניות קטנות נטולות מראה יוקרתי שהותאמו לנסיעה בלבד.
לאחר מלחמת העולם השנייה החלו האמריקאים ליצר מכוניות בעיצוב שהושפע מעולם התעופה ומגוף האשה - המכונית הקרינה עוצמה, יוקרה ודינמיות. מעצב המכוניות הבולט באותן שנים היה ארל הארלי.
בשנת 1965 יצרה חברת "שברולט" האמריקאית, ארבעים ושישה דגמים של מכוניות ושלושים ושניים סוגי מנוע. מבחר דגמי המכוניות היה רב. האמריקאי הממוצע דרש מכונית מעוצבת היטב - נוחה, יוקרתית ומרווחת לנסיעות ארוכות ברחבי ארה"ב. רק בשנות השבעים עם משבר הדלק העולמי, החלו האמריקאים לייבא לארה"ב מכוניות אירופאיות ויפניות בגלל איכותן הגבוהה וחסכנותן בצריכת דלק.
מכוניות של ימינו עדין פועלות על עקרון של מנוע שריפה פנימית. שינויים בולטים חלו באביזרי נוחות, אלקטרוניקה והספק המנוע. "ג'נרל מוטורס" האמריקאית ו"טויוטה" היפנית משתפים פעולה תחת הסיסמה "טכנולוגיה יפנית בעוצמה אמריקאית". המכונית משלבת צורה יחד עם ביצועים.
במאה העשרים ואחת אנו עדים לניסיונות חיפוש אחר מקורות אנרגיה אחרים כדי לא להיות תלויים בנפט המזהם את הסביבה. כבר היום אנו נתקלים במכוניות היברידיות ומכוניות חשמליות הנעות בכבישים.

סרטון המציג את המכונית הראשונה - גוטליב ואדולף בנץ:

http://www.youtube.com/watch?v=5D8Y4j0Rs_Y

סרטון המציג מכונית פורד דגם T:

http://www.youtube.com/watch?v=-M3pBIssr-A

ייצור מכונית פורד דגם T בשיטת הסרט הנע:

http://www.youtube.com/watch?v=IXkxl8dSXb4&feature=fvsr

ארטס אנד קרפטס

כריסטופר דרסר, קנקן זכוכית, 1880-1882

"אסתטיקה מתועשת", שילוב עיצוב בתהליך הייצור.

התאמת המוצר לייצור ממוכן בסדרות.

ראשית דרך של המודרניזם בצורה, חומר ותהליך ייצור תעשייתי.

גישת עיצוב פורמליסטית:

צורה מבטאה תפקיד - שימוש

קווים נקיים ללא עיטורים

החומר מכתיב את הצורה, שילוב בין מתכת וזכוכית

ימין: צ'רלס אשבי, מזנון מעץ אלון, 1906. שמאל: פטר וולס, מזנון מעץ הבנה.

מלאכת יד בסגנון עבודת עץ מימי הביניים

קו המחשבה היה שככל שהמעצב יהיה מעורב בייצור, כך תשתפר איכות המוצר.

מטרות הגילדות היו:

להמשיך את מסורת בתי המלאכה בהן המעצב הוא גם היצרן והאומן

לעצור את השפעת העיצוב תעשיתי - ייצור תעשייתי המוני

לשמר תקני איכות של חומר, צורה וייצור.

צ'רלס אשבי, כלי כסף, 1904-1901

ידיות ארוכות ביחס לכלי ומעוגלות, מראה אלגנטי משדר יוקרה ואיפוק
העיטור לא מתחרה במבנה הכלי. הכלי הימני עומד על כדורי כסף המעניקים למראהו קלילות. 

ויליאם מוריס, כסאות, דף מקטלוג מוצרים 1910

סדרת כסאות מדגם "סאקס"

ייצור תעשייתי, על ידי מכונות בהתאם לצרכי השוק.

כסא מלבני, מבנה עשוי עץ בצבע כהה.

חד, דו או תלת מושבי.

מושב עשוי מקלעת קש.

ויליאם מוריס, דו מושב, 1865
חומרים טבעיים: עץ צבוע בצבע כהה והמושב עשוי מקלעת קש. 
הצורות מלבניות ונקיות. הצורה סימטרית.
ויליאם מוריס הבין שעל מנת להתקיים מבחינה כלכלית, עליו להתפשר ולייצר 
בעיקר רהיטים בייצור תעשייתי בהתאם לדרישות השוק.

ויליאם מוריס, דגם לאריחים ושטיח קיר

עיטור סימטרי, דגם הלקוח מצמחיה ופריחה

צבעוניות שקטה. האריחים יובאו מהולנד וצוירו ע"י ויליאם מוריס. 
הציור מדויק ובעל פרטים, הקומפוזיציה סימטרית, הצבעוניות בגווני כחול וירוק על רקע כחול כהה.
מקור ההשראה: כלי פורצלן סינים וצמחים ופרחים מהטבע

הבית האדום (פנים וחוץ), ביתו של וויליאם מוריס
הבית נבנה מלבנים אדומות, בניה מסורתית רחוקה מטכנולוגיות מתקדמות.
הסגנון מושפע מהבניה בימי הביניים. הבית היווה עבור חברי הקבוצה סמל לעבודת כפיים.קיים קשר עיצובי הדוק בין חוץ לפנים הבית. גג הבית משופע, בעל גמלונים בגבהים שוניםעם חלונות בתוך הגג. ארובות גדולות עשויות לבנים מזדקרות מן הגג.

"ארטס אנד קרפטס" - בעברית: "אמנות ואומנות" דהיינו, שילוב אמנות - יצירתיות ודמיון עם אומנות - מלאכת יד.

"ארטס אנד קרפטס" היא תנועה אמנותית שהתפתחה בבריטניה במאה ה-19, כאשר שלושה אדריכלים ומעצבים, פוּגִ'ין, ג'ון ראסקין וויליאם מוריס, התנגדו לייצור המוני של רהיטים במכונות משום שהוא ירוד והופך את המעצב למכני בעצמו ללא שמירה על ערך האמנות.
התנועה יצאה נגד הקישוט המוגזם באותה תקופה ודיברו על חזרה לעבודה כמו בימי הביניים.כלומר, בשיטות ייצור בסדנאות קטנות, ייצור פריטים בודדים, שימוש בחומרים טבעיים מבלי להסתיר את החומר. המוטיבים העיטוריים על גבי המוצר נעשו בהשראת הטבע.
מטרתם הייתה לעמוד כקבוצת לחץ כנגד רמתו הירודה של העיצוב התעשייתי להגן על המעצב, על מעמדו וזכויותיו, ולשמור על סטנדרטים גבוהים של איכות וצורה. כמו כן, מקימי התנועה טענו שהמכונה תפסה את מקום האדם וגרמה עקב כך לאבטלה, לניצול עובדים ולהגדלת הפער בין המעמדות.
הם בחרו במילה "גילדה" שהיא אגודה של בעלי מקצוע העוסקים באותו תחום, שמטרתה להגן על האינטרסים המשותפים שלהם ולקיים כללי אתיקה בין חברי האגודה. הגילדות התפתחו מאגודות עזרה הדדית או אגודות עסקים קטנים, שכל חבר בהן היה אומן או בעל מלאכה עצמאי או בעל סדנה או חנות. יש לה הקשר למבנה החברתי בימי הביניים – הקשר של כבוד ועצמאות לבעלי המלאכה והאמנים - שיתוף פעולה בין אמנים ובעלי מלאכה.
המחלוקת המרכזית שהועלתה בנוגע לתנועה הייתה שה"ארטס אנד קרפטס" מנסה להחזיר את השעון אחורנית, ושהיא אינה יכולה להיות מעשית בחברה מודרנית אורבנית, צרכנית, מתפתחת.
למרות מחלוקות מסוג זה, חלחלה התנועה ונפוצה באירופה. ההבדל בין ה"ארטס אנד קרפטס" האנגלי לבין זה שהתפתח בארצות הברית היה טמון במחיר המוצרים. התנועה האנגלית, כאמור, ייצרה אמנות בעבודת יד, שיווקה מוצרים אשר מחירם לא התאים לצרכן הפשוט, והוגבלה לקהל הצרכנות האמיד. לעומת זאת, התנועה בארצות הברית נעזרה בייצור ממוכן, דבר שהוזיל את מחירי המוצרים ופנה לקהל צרכנים רחב יותר.

מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%98%D7%A1_%D7%90%D7%A0%D7%93_%D7%A7%D7%A8%D7%A4%D7%98%D7%A1

שאלות חזרה:1. מה הסיבה להקמת תנועת "ארטס אנד קרפטס"?
2. מהי גילדה?
3. איזה חלוקת היתה סביב הקמת "ארטס אנד קרפטס"?
4. ציין את ההבדלים בין תנועת "ארטס אנד קרפטס" באנגליה לעומת ארה"ב.

* הייצור והצריכה ההמוניים בשיטה האמריקאית

ראה סרט מקסים של צ'ארלי צ'אפלין "זמנים מודרניים"

https://www.youtube.com/watch?v=YDrmKbOgAbk

מפעלי "פורד" פס ייצור בשיטת הסרט הנע

מפעלי "פורד", פס ייצור במחלקת רכיבי ההגה, מודל T, 1933

פרוק 3 מכוניות "קדילק" והרכבה מעורבת (האחדה) 1908

סמואל קולט, אקדח קולט "נייבי" 36, 1851

עקרונות האחדה

תנופת התיעוש התאפשרה הודות לטכניקות ייצור וארגון בעבודה, שהתבססו על עקרונות האחדה (סטנדרטיזציה). הכוונה כאן לייצור ממוכן של מוצרים, שרכיביהם זהים לחלוטין, כך שניתן להחליפם במקרה הצורך. הרכיבים יוצרו במכונות שנועדו לבצע סדרה של פעולות מכאניות. על מנת להגיע לדרגת האחדה כזאת, צריך היה להגיע לדיוק מרבי בתכנון המידות ובייצור הרכיבים, לפשט אותם ולארגן את שיטת העבודה של הרכבתם. פותחו מכונות מיוחדות לסוגי עבודה מיוחדים. התכנון והעיצוב הותאמו לתהליכי הייצור.
שיטת הייצור בסרט נע אפשרה ייצור המוני ברמה גבוהה ובמחיר נמוך. יתרונות השיטה הם רבים, חיסכון בכוח אדם, תהליכי ייצור מהירים, מחיר זול של המוצר, אפשרות החלפה מהירה וזולה של רכיב מקולקל.
תהליך הפיתוח ויישום השיטה התחיל במלחמת האזרחים בארה"ב (מדינות הצפון נגד מדינות הדרום). הצבא היה זקוק לנשק, בגדים ומזון. שיטת הייצור ההמוני על בסיס האחדה אפשרה לפרק מספר רובים, להשליך את רכיביהם לערימה ולהרכיב רובים חדשים מהרכיבים שנבחרו מהערימה.

שיטות הייצור ההמוני עברו גם לתחום האזרחי. שיטות ייצור אלו נודעו בשם "השיטה האמריקאית".
שיטה זו דגלה בתהליך ייצור מקוצר, מוצרים פשוטים וזולים, שוק צרכנים ממוצע ורחב, מכונות ייצור שחוסכות בכוח אדם.
ייצור המכוניות באירופה התבסס על עבודה ידנית ועל כמות מוגבלת של מכוניות. לעומת זאת בארצות הברית נהפכה המכונית לכלי פופולארי. שיטות ייצור בסרט נע חדרו גם לתעשיית המכוניות. הנרי פורד הכניס שיטות אלו למפעל המכוניות שלו. שש מאות אלף מכוניות דגם T יוצרו בשנת 1916. עלות ייצור המכונית 360 דולר. התפוקה גדלה פי 30 והמחיר ירד לחצי תוך שש שנים. עד שנת 1927 יוצרו 15 מיליון מכוניות מדגם זה. להנרי פורד מיחסים את המשפט הבא "כל אחד יכול לבחור לעצמו צבע כטעמו, בתנאי שיהיה זה שחור". משפט זה מבטא היטב את עקרון ההאחדה.

שיטות השיווק לצריכה המונית

דפים וקטלוג "סירס וריבאק", 1897.

שיטות השיווק לצריכה המונית

בעקבות הגידול בייצור התפתחו גם אמצעי השיווק. הם הפכו לחלק מתהליך הייצור. בתנאי המרחבים העצומים של ארה"ב, היה צורך להגיע לצרכנים במקומות רחוקים ונידחים. הוקמו חברות הפצה ביניהן "סירס וריבאק". השיווק נעשה בעזרת הדואר, על ידי שליחת קטלוגים פרסומיים של מוצרי חברות אמריקאיות. הקטלוגים שימשו תחליף לחנויות כל-בו במרכזים העירוניים עבור תושבי עיירות נידחות שלא יכלו לבקר בהן. עקב כך התפתח מאד ענף הפרסום בקטלוגים ובכרזות, בשלטי חוצות ובעיתונים.

הפרסום התאפיין בעומס מידע כתוב המפרט את יתרונות המוצרים המפורסמים ואת הכדאיות בקנייתם. הודגש המחיר הזול והעיצוב הנאה. הפרסום גרם לתחרות עצומה בין החברות המייצרות.

בעמוד השער לקטלוג משמאל, מוצגת אשה מרחפת בין עננים. היא אוחזת בידה הזמנת דואר למוצרים; בידה השנייה היא אוחזת קרן שפע ממנה נשפכים שפע של מוצרים. מימין מוצג זוג ממעמד בורגני עם כלב, קוראים בעיון קטלוג, מתחתם שם החברה באותיות גדולות. מטרת התמונה ליצור עניין והזדהות מצד ציבור הצרכנים הפוטנציאלי המקבל את הקטלוג.

בארה"ב היה יתרון לפרסום ולשיווק משום שכולם דברו אותה שפה - אנגלית. באירופה המצב היה קשה יותר משום שבארצות השונות דברו שפות שונות כך שהפרסום היה מקומי, מצומצם לארץ מסוימת ולא לכל אירופה.באנגליה ובאירופה כוון הפרסום למעמד הבינוני שביקש לחקות את טעם האריסטוקרטיה. בארה"ב כיוונו את הפרסום לשוק רחב שהושפע מטעם המעמד הבינוני באירופה. המהפכה התעשייתית בארה"ב הייתה מהירה מאירופה. מכונות ביצעו את רוב העבודות שבוצעו בעבר בכלים ידניים. שעות הפנאי גדלו ושבוע העבודה קוצר, רמת החינוך ורמת החיים עלו בהתאם.

* השפעות התפתחות הטכנולוגיה והתעשיה על העיצוב

* מוזיאון "אורסייה", פריס (לשעבר תחנת הרכבת קה ד'אורסיי)

תחנת רכבת על גדת נהר הסיין בפריס, הוקמה בשנת 1900. מבנה התחנה עשוי מוטות מתכת בשילוב של לוחות זכוכית. סגנון הבנייה חדיש לתקופה ומבטא הישג טכנולוגי. פנים המבנה השקוף הואר על ידי קרני השמש. רציפי התחנה היו קצרים כך שהשימוש בה לרכבת פסק והוסב לרשות הדואר בתקופת מלחמת העולם השנייה. בשנת 1977 נקבע על ידי ממשלת צרפת להפוך את המבנה למוזיאון. הוא הותאם למטרתו החדשה ונפתח בסוף שנת 1986.
קישור לסרטון המתאר את מוזיאון "אורסייה"
http://www.youtube.com/watch?v=Z86XsYHpwe0&noredirect=1

* ג'וזף פאקסטון, "ארמון הבדולח", לונדון 1851

ארמון הבדולח (The Crystal Palace) הוקם לקראת התערוכה העולמית הראשונה למוצרי תעשייה שהתקיימה בלונדון 1851. התערוכה הציגה שילוב בין תעשייה ואומנות. מתכנן המבנה היה ג'וזף פקסטון, גנן ואדריכל שעיצב את המבנה בצורת חממה. המבנה עשוי היה מברזל יצוק וזכוכית - חומר חדש שעד אז לא נראה במבנים ציבוריים. שילוב החומרים הללו הציג את הישגי הטכנולוגיה של התקופה הויקטוריאנית. הוא הוקם בזמן קצר יחסית לתקופה - תוך תשעה חודשים. השם "ארמון הבדולח" ניתן על ידי העיתון הסאטירי "פאנץ'". בסיום התערוכה פורק הארמון והורכב מחדש באחד הפרברים של לונדון.

תאור המבנה: צורת בזיליקה, אולם מרכזי גבוה ומקומר, בעל חלל פתוח; מצידיו אולמות נמוכים ממנו. שלד המבנה הורכב מ-3000 קורות ברזל חשופות שראו את נקודות החיבור שלהן; בגג ובחלק העליון של המבנה שולבו לוחות זכוכית שיצרו רושם של מבנה שקוף וקליל. סגנון זה היה הפוך למבנה הכבד עשוי אבן מהבנייה המסורתית המיושנת. הארמון עוצב בצורות גיאומטריות פשוטות - הבסיס של העיצוב המודרני. ג'וזף פקסטון שילב צורות מסורתיות כמו קשתות ומדליונים בחזית הבניין, אך בצורה מצומצמת.

בצד היתרונות התגלו בו גם חסרונות. המבנה תוכנן כחממה - ללא אוורור, הוא התחמם מאד בשעות היום והשהות בו הייתה בלתי נעימה.  

מקור: ויקיפדיה

סרטון קצר המתאר את "ארמון הבדולח"
http://www.youtube.com/watch?v=Vqs8SGpN3aA

ריהוט מתערוכת "ארמון הבדולח" 1851

כלים מתערוכת "ארמון הבדולח" 1851

* ג'וזף פאקסטון, חממות ב"קיו גארדנס" לונדון, ברזל יצוק, 1844

מבנה החממות היה עשוי  משלד ברזל ולוחות זכוכית על מנת שקרני השמש יחדרו פנימה.

המבנה הורכב מחלקים מודולאריים כך שניתן לפרקו ו ולהרכיבו מחדש בצורה פשוטה וקלה.

ג'ושיה וודג'ווד, כלי נוי בשיטת היושפה - חיקוי לכד קבורה רומי.

ג'ושיה וודג'ווד, "קרמיקת המלכה", כלי חרסינה חלקים וכלים מעוטרים בהדפסים.

תחנת רכבת, קינג קרוס, לונדון, פנים וחוץ, ברזל וזכוכית
המבנה עשוי היה מברזל יצוק וזכוכית - חומר חדש שעד אז לא נראה במבנים ציבוריים. שילוב החומרים הללו הציג את הישגי הטכנולוגיה של התקופה הויקטוריאנית. 

השפעות התפתחות הטכנולוגיה והתעשייה על העיצוב
יישומם של טכנולוגיות ותהליכי ייצור מהפכניים באנגליה וצרפת

במאות 18-19

לאחר המהפכה הצרפתית בשנת 1789, נאלצו בעלי המקצוע, האמנים והמעצבים שעבדו בשרות המלך, לעבוד כעצמאיים. המערכת הכלכלית לא הייתה מסודרת. לעומתם בבריטניה הייתה מערכת כלכלית מסחרית מאורגנת.

הגורמים הפוליטיים, חברתיים וכלכליים יחד, קבעו חוקים שהגנו על המסחר והתעשייה. בריטניה העצימה את כוחה הצבאי והימי, היא הקימה מושבות מעבר לים שהביאו להתפתחות המסחר והתעשייה. הבריטים האמינו שפיתוח התעשייה ישפר את רמת חייהם.

"המהפכה התעשייתית" החלה מאמצע המאה ה-18 ועד מחצית המאה ה-19. היא הביאה לשינויים טכנולוגיים, כלכליים וחברתיים באנגליה והתפשטה אחר כך באירופה ובארה"ב. את בתי המלאכה הקטנים שיצרו סדרות קטנות של מוצרים בשיטות ידניות ובמכונות פרימיטיביות פשוטות, החליפו מכונות חדישות שפעלו בעזרת קיטור או חשמל. המכונות ייצרו ועיבדו חומרי גלם בתחומי הברזל, הקרמיקה והטקסטיל בסדרות גדולות ובייצור המוני. המהפכה החדירה שכלולים ומיכון בייצור החקלאי והתעשייתי והובילה לעיור חלק ניכר מן האוכלוסייה, גידול ניכר במספר התושבים והעלאת רמת חייהם ותוחלת חייהם. המעמד הבינוני התרחב והפך לקהל צרכנים העיקרי שקנה יותר מתמיד. הביקוש למוצרים חדשים ולסחורות חדשות גבר ולעומת זאת המחירים ירדו והיו שווים לכל נפש.

קמו ממציאים בתחומי הטקסטיל, הקיטור, הקרמיקה וחרושת הברזל. הענפים שהתפתחו מאד היו:

עיבוד מוצרי ברזל: אפשר בניית גשרים מעל נהרות, מסילות רכבת - אפשרו פיתוח תחבורה שהשפיעה על ניידות האנשים ופיזור האוכלוסייה כך שהתאפשרה ההפרדה בין מקומות העבודה לאזור המגורים. הרכבת הייתה הסמל הבולט של התיעוש, מבנים - ברזל היציקה החליף את קורות העץ, עמודי ברזל שימשו כשלד למבני בתי חרושת, בתי מסחר ומחסנים. חממות לגידולים חקלאיים נבנו משלד ברזל וזכוכית שהורכב מחלקים מודולריים כך שניתן לפרקו בקלות ולהרכיבו מחדש. השווקים ותחנות הרכבת נבנו בשיטה זו שאפשרה מבנה רחב לקהל רב, "ארמון הבדולח" נועד לקלוט לתוכו מוצגים של תערוכה בינלאומית שנערכה בלונדון בשנת 1851. המבנה השתרע על שטח שאורכו 660 מטרים ויוצר מקורות ועמודים מברזל. מכונות וכלי עבודה. במתכות אחרות כמו נחושת ופליז ייצרו חגורות, אבזמים, כלי נוי, תכשיטים.

סרטון המציג יציקת ברזל:http://www.youtube.com/watch?v=z7iWyCgCzAM&p=212FC0C96C413919&playnext=1&index=62

טקסטיל: כותנה יובאה מארה"ב לענף הטקסטיל - הלבשה, וילונות, מפות, לבנים, סדינים וכד'. פותחו מכונות טוויה משוכללות שחסכו בכוח אדם.

קיטור: מנוע הקיטור היה המניע של התעשייה אל העידן המודרני. עד להמצאתו היו מניעים מכונות בעזרת בעלי חיים, רוח או מים. תעשיית הטקסטיל הייתה הראשונה שהשתמשה במנוע הקיטור - ייצור החוטים גדל והתפתח מאד. המצאת הקיטור הביאה להקמת הרכבת ובניית ספינות. ספינות הקיטור אפשרו טווח שיט ארוך ומהיר להובלת אנשים וסחורות. רכבות הקיטור חוללו מהפיכה בתחבורה - תנועה מהירה של אנשים לעבודה, מכפר לעיר, מעיר לעיר, מארץ לארץ.
סרטון המציג רכבת קיטור:

http://www.youtube.com/watch?v=4P0wgjpoQDw

קרמיקה: עם התפשטות הנוהג של שתיית תה, קפה וקקאו, גברה הדרישה לכלי חרסינה. שיטות הייצור והעיטור שוכללו לתהליך תעשייתי. הודות לתכנון נכון הצליחו להוריד את מחיר המוצרים כך שלמעמד הבינוני היו המוצרים בהישג יד. שיטות ההפצה והמכירה שוכללו - השתמשו בסוכני מכירות, מחקרי שוק וקטלוגים מסחריים.
ג'ושיה ודג'ווד הקים בית חרושת לייצור כלי קרמיקה. הוא פיתח תהליך ייצור המוני בעזרת מכונה. העיטור נעשה בהדפסה על כלי הקרמיקה. הסגנון היה ניאו קלאסי פשוט. לעתים הוא ייצר תבליטים שהודבקו על גבי הכלי. הכלים שקושטו בתבליטים אלו כונו "כלי יושפה" על שם הגוון המיוחד שלהם. ודג'ווד פיתח כלים חלקים מחומר בצבע קרם שעמד בחום גבוה ושימשו למערכות תה ולכלי אוכל ובישול. הם כונו "קרמיקת המלכה" על שם המלכה שרלוט.

ההתפתחות התעשייתית גרמה לכך שקצב החיים הואץ. מחד, התייחסו אליה כהישג טכנולוגי שמבטיח קדמה לאנושות ומאידך, התייחסו אליה כשטן שמשחית את הנוף, מרחיק את האדם מהטבע ומוריד את איכות חייו. התייחסות זו מלווה אותנו עד היום.

ומה בארה"ב?

בתחילת המאה ה-19 התפתחה מאד התעשייה בארה"ב. הכל היה חדש. האמריקאים היו פתוחים לקבלת חידושים. הדמוקרטיה עודדה פיתוח כלכלה חופשית. הקונגרס חוקק חוקים שעזרו לעסקים ולתעשייה. הוטלו מסים על מוצרי יבוא מאירופה כדי שהאוכלוסיה המקומית תקנה תוצרת מקומית.

הקרבות בגבול מקסיקו והמלחמות נגד האינדיאנים חייבו צבא גדול. פיתוח התעשייה איפשר לספק לו מדים, שמיכות, כלי נשק, מזון. התעשייה השתמשה במכונות אוטומטיות לייצור המוני. במקביל, אוכלוסיית ארה"ב גדלה בעקבות העליה הגדולה מאירופה ואסיה כך שהתעשייה שירתה גם אותם.

שאלות חזרה:

1. מהי "המהפכה התעשייתית"?

2. מה הביא להתפתחות המסחר והתעשייה בבריטניה?

3. מה גרם להורדת מחירים?

4. באיזה תחומים נוצרו חידושים והמצאות?

5. מי פיתח את תעשיית הקרמיקה?

6. כתוב על ההתפתחות בתחומים הבאים: קיטור, טקסטיל, ברזל, קרמיקה.

7. איזה סגנון ואיזה כינוי היו לכלים הקרמיים שייצר ג'ושיה ודג'ווד?

8. מה הביאה ההתפתחות התעשייתית?

9. מה קרה באותו זמן בארה"ב?

10. הסבר בקצרה על כל אחת מהתמונות.