אר-נובו והמגמה הסכמטית בסקוטלנד, אוסטריה ובלגיה

צ'רלס רני מקינטוש, בית התה "ווילו" גלזגו, מחיצת זכוכית. 1903-1906

בעיית האלכוהוליזם שהתגברה בפאבים שבגלזגו יצרה צורך בהקמת בתי תה לבילוי מתון יותר. שתיית התה ממושכת וחברתית, סביב שולחן. מקינטוש חלק את חלל בית התה ע"י מחיצות על מנת ליצור תחושת פרטיות.

חלקה התחתון של המחיצה עשוי עץ צבוע בלבן. החלק העליון עשוי זכוכית מצוירת בדגם נבט - מוארך וסכמתי שהופך לאלמנט דקורטיבי לאורך כל המחיצה. הצבעים: סגול, ורוד ולבן יוצרים אווירה רגועה. קיימת סברה שמקינטוש הושפע ממחיצות הנייר היפניות. 

צ'רלס רני מקינטוש, כסא דובדבן צבוע שחור, גלזגו, 1902

הכיסאות שעיצב מקינטוש לבתי התה בעלי משענת גב גבוהה מאד. האדם היושב מוסתר מאחור כך שעיצוב הכיסא תורם לפרטיות. כל חלקי הכיסא עשויים בקווים ישרים. המשענת נראית כשלבי סולם, בחלקה העליון משולבים המוטות בשתי וערב בצבע שחור. הצורה מודרנית מעידה על סגנון ה"מודרניזם" שהתפתח מסגנון האר-נובו הסכמתי. 

מיכאל טונה, כיסא עץ מכופף, וינה אוסטריה 1885

יעוד: כסא לבתי קפה. מקור השראה: ענפי עץ מכופפים. סגנון: מגמה סכימטית. מיכאל טונט היה יצרן רהיטים שהמציא טכניקה לכיפוף עץ באמצעות חימום בקיטור. ב-1842 עבר מגרמניה לווינה - אוסטריה ופתח שם מפעל רהיטים. ב-1859 ייצר "כסא מודל 14" מעץ קשיח מכופף בחום. המשענת מכופפת והמושב המעוגל היה עשוי מקלעת קש. הרגליים האחוריות עשויות ממוט קשיח מכופף בצורת קשת. מתחת לקשת החיצונית, קשת פנימית ממוט עץ מכופף המוצמד לרגליים והקשת הגדולה. ארבעת הרגליים  נפתחות אלכסונית לצדדים. הן מחוברות ביניהן בעזרת עץ מכופף בעיגול. ייצורו ההמוני של הכסא הוריד את מחירו והוא הפך לכסא פופולארי בבתי קפה.

מיכאל טונה, דף מקטלוג לכיסאות עץ, 1885

ארמון סטוקלה - "עיצוב טוטאלי". בריסל, בלגיה 1905.

יעוד: בית - ארמון לבנקאי עשיר. סגנון: אר-נובו ומגמה סכימטית. צורת הבניין מושפעת מהטבע אך מופשטת סכימטית. ארמון סטוקלה נבנה בבריסל. ב"עיצוב הטוטאלי" הקפידו המעצבים על שילוב וקשר בין העיצוב החיצוני של הבניין לעיצוב הפנימי שלו כולל הריהוט והקירות. המבנה א-סימטרי, דו קומתי, מבוסס על צורות קוביתיות. יש בו מגדל בעל כיפה ופסלים סביבה. מבחוץ הקירות מצופים שיש לבן ופסי ברונזה. העיצוב החיצוני תואם את העיצוב הפנימי בצבע ובצורה - "עיצוב טוטאלי". אחד הקירות עשוי פסיפס בעל צורות ספירליות. ביניהן ענפים, פרחים וציפורים. בפסיפס בולטת דמות נשית מוארכת בהשפעת האמנות היפנית. 

 ארמון סטוקלה - מראה פנים

ארמון סטוקלה - פרט מקיר הפסיפס בפנים הבניין

סגנון האר-נובו התאפיין בצורות אורגניות מורכבות ומפותלות. במקביל, התפתחה בגלזגו - עיר תעשייתית שבסקוטלנד, מגמה של סכמתיזציה בסגנון האר-נובו. הצורות הפכו למופשטות כך שהן התרחקו מאלמנטים נטורליסטים, היטשטש מקור ההשראה. מגמה זו מציינת את הכיוון החדש בעיצוב - שימוש בצורות בהתאם לחומרים ושיטת ייצורם בתעשייה. זוהי נקודת המפנה לסגנון ה"מודרניזם"  למרות שהיא עדיין שייכת לאר-נובו.

המוביל במגמה זו היה צ'רלס רני מקינטוש מסקוטלנד. הוא היה אדריכל מפורסם שפעל יחד עם אשתו, מרגרט מקדונלד, אחותה ובעלה בתחומי האדריכלות, ריהוט ואביזרים לבית, עיצוב חללי מגורים וחללים ציבוריים. מקינטוש דגל כאמור, באדריכלות ועיצוב פשוטים, ללא קישוטים מיותרים. הצורות שיצר היו סכמטיות - גיאומטריות.

ביבליוגרפיה: נורית הדס, עיצוב ואדריכלות בעת החדשה

* רוסיה, קונסטרוקטיביזם

אל ליסיצקי, דוכן דרשה ללנין, 1920

הדוכן דמוי מנוף עשוי פלדה, נוטה אל על בקו אלכסוני ונועד לבטא את תנופת המהפכה והתעשייה הרוסית.

הדוכן הוא דוגמה לשימוש שנעשה בעיצוב לצורכי המפלגה הקומוניסטית. בכך הוצג המשטר כערך עליון.

ולדימיר טאטלין, דגם למונומנט לאינטרנציונל ה-3, 1919

דגם של קונסטרוקציית פלדה ענקית למבנה בעל מעליות ומדרגות שבה יהיו חדרים רבים בתוך מעטפת ספירלית. בתוך המעטפת שלושה גופים מזכוכית: קובייה, פירמידה וגליל. המבנה ישמש לתעמולה. בתוכו ישכנו תחנת רדיו שתפקידה להפיץ את הקומוניזם בכל העולם. המבנה האלכסוני הגבוה מסמל את העתיד והקידמה. הספירלה משחררת את האנושות - מצד אחד היא בקרקע ומצד שני מתרוממת למרומים. הברזל חזק כרצון מעמד הפועלים והזכוכית שקופה ובהירה כמצפונו.

אל ליסיצקי, כרזה: "הכה את הלבנים באדומים", 1920

הכרזה מחולקת לשני אזורים - שחור ולבן. בתוך הרקע השחור נמצא עיגול לבן שלתוכו חודר משולש אדום הפוגע ונוגס בו. העיגול הלבן מסמל את הצבא הלבן - הכוחות שלחמו בזמן מלחמת האזרחים ברוסיה (1918-1923) ותמכו בצאר הרוסי. כנגדם נלחם הצבא האדום (המשולש) שהביא להפלת משטר הצאר ולעליית הבולשביקים והקומוניזם אחרי מהפכת אוקטובר.

קונסטרוקטיביזם ברוסיה - גישת עיצוב "נסיבתית"

קונסטרוקטיביזם (אמנות בנויה - Construction Art) הייתה תנועת מהפכנית, בתחומי האמנות, האדריכלות והספרות, אשר התקיימה ברוסיה החל משנת 1914. התנועה הקונסטרוקטיביסטית צמחה לאחר מלחמת העולם הראשונה, תוך הדגשה של השפעת התיעוש והמיכון המודרניסטי על החיים. מבחינה אמנותית שילבה התנועה בין אסתטיקה תעשייתית והאמנות המופשטת לבין רעיונות סוציאליסטים אודות תפקידה של האמנות כמכשיר לשינוי חברתי של החברה. הפיסול הקונסטרוקטיביסטי התבסס על שימוש בחומרים תעשייתיים מודרניים כמו: ברזל ופלדה, גבס וזכוכית. תהליכי ייצור זולים ומוצרים זולים. בכך יצר השלטון בעזרת המעצבים והיצרנים שביעות רצון מצד האזרחים כלפיו.

לאחר המהפכה ברוסיה היו יחסים הדוקים וטובים בין הממשל למעצבים. המהפכה הפוליטית (רוסיה הפכה להיות קומוניסטית) הובילה גם למהפכה בתחומי העיצוב. המעצבים שירתו את רצון השלטון. הם עיצבו כרזות, פסלים ומבנים כאמצעי תעמולה להאדיר ולחזק את השלטון.

בוחן מסכם 2 פרקים א' ב' ג'

קישור לבוחן:
https://docs.google.com/document/pub?id=1X6kF83bSBkrDuF3VRntI35SJunk7tfUEgTgtBytl0e4

מרכזי עיצוב - הולנד, "דה-סטיל"

חריט ריטפלד, כסא "אדום, כחול, צהוב", 1918, עץ צבוע בציפוי לכה. 86X82X66 ס"מ

חריט ריטפלד, בית שרודר, אוטרכט, 1924 -חריט ריטפלד,

בית שרודר, אוטרכט, 1924 -מראה ותרשים פנים

חריט ריטפלד, בית שרודר, אוטרכט, 1924 - חזית וצד

קפה/מסעדה "דה-אוני" - חזית

פיט מונדריאן, קומפוזיציה ניאו-פלסטית; יעקב אוד,

תכנית קרקע וחזית לבית קפה/מסעדה "דה אוני", 1920

לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1917, קמה תנועה של מעצבים ואדריכלים אשר יסדה כתב עת בשם "דה-סטיל" – הסיגנון. מטרת התנועה הייתה להפיץ את רעיונות המודרניזם באמנות, עיצוב ואדריכלות .הבולט מבין המעצבים היה פיט מונדריאן. הוא דגל בעיצוב נקי, מופשט שהתפתח מן הקוביזם – קו ישר, זווית ישרה, משטחים מרובעים. בעיצוביו הוא השתמש בצבעי יסוד בלבד פלוס שחור לבן. מונדריאן חיפש שפה עיצובית חדשה שתבטא את התקופה החדשה שלאחר מלחמת העולם הראשונה. בציוריו של מונדריאן בולטים קווים ישרים בצבע שחור כאשר החלל שבין הקווים צבוע בצבע יסוד. צבעים חמים (אדום, צהוב) נראים קדמיים ואילו צבעים קרים (כחול) נראים מרוחקים. כך יצר מונדריאן תחושה של נפח ללא צורך להשתמש בפרספקטיבה בה השתמשו בעולם הישן. שפה עיצובית זו כונתה בפיו "נאו-פלסטיציזם".
האדריכלות והעיצוב בהולנד בראשית המאה העשרים הושפעו מאד מתנועת "דה סטיל". המבנים שעיצבו האדריכלים ההולנדים הושפעו מהקוביזם – צורה קובייתית א-סימטרית. העמודים או הקורות של המבנה נצבעו בצבעי יסוד בהשפעת הציורים הדו ממדיים של מונדריאן. חלל הפנים התחלק מלבנים וריבועים.
בנוסף למונדריאן השפיעו האדריכלים ברלאחה ההולנדי ופרנק לויד רייט האמריקאי על אדריכלות ה"דה-סטיל" – קירות ישרים וחלקים, גגות שטוחים, ללא עיטורים וקישוטים מיותרים.
בית קפה ומסעדה "דה אוני" מתאפיין בחלונות זכוכית גדולים ומרובעים, בקומה העליונה חולק הקיר החיצוני למרובעים א-סימטריים בצבעי יסוד כולל שחור ולבן. המודרניזם בולט בקווים ישרים וזויות ישרות, הקירות חלקים, גג שטוח, א-סימטריות. החזית נראית כציור נאו-פלסטי. קוים ישרים, זווית ישרה. צבעי יסוד מביעים את מהות היקום. קופוזיציה א-סימטרית בנויה על קוים מאונכים ומאוזנים. (פיט מונדריאן)
חריט ריטפלד, מעצב הולנדי, שהחל כנגר והושפע מתנועת "דה-סטיל". כיסא "אדום כחול" נבנה תחילה מעץ טבעי – לא צבוע בעל צורה גיאומטרית (מלבן מוארך). בהשפעת מונדריאן נצבע העץ בצבעי יסוד, מוטות העץ בשחור וצהוב בקצוות על מנת להבליט את חתך העץ. הכסא נראה כפסל צבעוני, הישיבה לא נוחה משום שלא נלקחו שיקולים ארגונומיים - חומר העץ קשה והמסעדים לידיים גבוהים. מאפייני מודרניזם: גיאומטרי, מינימלי, צבעי יסוד, ניתן לייצור והרכבה בתעשייה.
"בית שרדר" נבנה ב-1924 בהשפעת "דה-סטיל". קירות ישרים וחלקים מבטון מזוין, צבועים בלבן; הצורה נראית כ"קוביה" בעלת מרפסות, חלונות גדולים, מעקות צבועים שחור, מסגרות החלונות צבועים צהוב ואדום, קירות כניסה למרפסות נצבעו בשחור, המרפסת נתמכת על ידי מוט מתכת צבוע בצהוב, הקומפוזיציה א-סימטרית. עיצוב הבניין מושפע מציורי מונדריאן. החלל הפנימי בקומה השנייה פתוח ומחולק על ידי רהיטים בסגנון "דה-סטיל" או מחיצות הזזה מתקפלות הנעות על מסילות בצבעי צהוב, שחור ואדום. הריצפה עשויה לינולאום המחולק למרובעים בצבעי אדום, שחור, לבן ואפור. חלק מקירות הפנים צבועים בכחול או לבן. גרם המדרגות מזכיר את רגלי כסא "אדום כחול".

מילות מפתח:
סוף מלחמת העולם הראשונה, "דה-סטיל" – הסיגנון. מודרניזם באמנות, עיצוב ואדריכלות. פיט מונדריאן. עיצוב נקי, קוביזם, צבעי יסוד ושחור לבן. צבעים חמים, צבעים קרים, תחושה של נפח, "נאו-פלסטיציזם".
האדריכלות והעיצוב בהולנד הושפעו מ"דה סטיל". קוביזם, צבעי יסוד, מונדריאן. חלל הפנים -מלבנים וריבועים. ברלאחה ההולנדי ופרנק לויד רייט האמריקאי – קירות ישרים וחלקים, גגות שטוחים, ללא עיטורים.
"דה אוני" חלונות גדולים, קיר חיצוני - מרובעים א-סימטריים בצבעי יסוד ושחור ולבן. מודרניזם - בקווים ישרים וזויות ישרות, קירות חלקים, גג שטוח, א-סימטריות. חזית כציור נאו-פלסטי. קוים מאונכים ומאוזנים. (פיט מונדריאן)
כיסא "אדום כחול", חריט ריטפלד, "דה-סטיל". בהשפעת מונדריאן צבעי יסוד, מוטות בשחור וצהוב , כפסל צבעוני, לא נוח, קשה והמסעדים גבוהים. מאפייני מודרניזם: גיאומטרי, מינימלי, צבעי יסוד, ניתן לייצור והרכבה בתעשייה.
"בית שרדר", חריט ריטפלד, השפעת "דה-סטיל". קירות ישרים וחלקים נראה כ"קוביה" בעלת מרפסות, חלונות גדולים, מעקות בשחור, מסגרות החלונות בצהוב ואדום, כניסה למרפסות בשחור, בחזית מוט מתכת צהוב, א-סימטרי. מונדריאן. החלל הפנימי מחולק ע"י רהיטים ומחיצות הזזה על מסילות בצבעי צהוב, שחור ואדום. ריצפה מלינולאום מחולק למרובעים בצבעי אדום, שחור, לבן ואפור. המדרגות בהשפעת כסא "אדום כחול".

בוחן מספר 2 פרק ג'

קישור לבוחן מספר 2:

https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=explorer&chrome=true&srcid=0B437XDSH0emUZmFjYWYzMjEtY2ZhZi00NWVmLWJhZWMtMjUwM2Y0YmI0NDVj&hl=en

בלגיה - בריסל

ויקטור חורחה, חדר מדרגות בביתו, 1989-1901.

מעקה המדרגות עשוי ברזל יצוק ומתעקל בסגנון המזכיר ענפים משתרגים או גלים.

חלקו העליון של המעקה עשוי עץ מפותל המדרגות עשויים שיש.

קיר חדר המדרגות מצויר מלבנים המקבילים למדרגות.

משך המאה ה-19 הושפעה בלגיה מתרבות צרפת השכנה. בריסל, בירת בלגיה הפכה למרכז בנקאות אירופי עשיר כך שתושביה הבורגנים הפכו לצרכני אמנות ומוצרים המעוצבים בסגנון האר-נובו.
ויקטור הורטה, אדריכל מעצב, פעל בבריסל בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. הוא תכנן חדרי מדרגות בעלי מעקות ועמודים מברזל מכופף ועץ מפותל בקו זורם המזכיר צמיחה בטבע, צורות בוטניות.

* צרפת – פוריזם

לה קורבוזיה, וילה סבואה, פואסי סור סן (ליד פריס), 1929-1939

הבית עומד על עמודים, ניתן להשתמש בחלל שמתחת לקומה העליונה.

חלונות גדולים נמשכים בצורה אופקית לאורך הקירות החיצוניים מאפשרים חדירת אור טבעי.

לה קורבוזיה, כורסת עור על שלד מתכת, 1928.

השלד חובק חמש כריות עור מרובעות.

קיים ניגוד בין שלד המתכת לכריות העור, ניגודיות בין הצבעים.

חידוש - השלד חיצוני ולא מוסתר.

לה קורבוזיה, ביתן "הרוח החדשה" לתערוכה בינלאומית בפריס, 1925.
מבט חוץ ופנים.
בנייה מתועשת מבטון, גג שטוח, צבע לבן המסמל טוהר ושלמות.
חלוקה פנימית יעילה וחסכנית. חדר מגורים גבוה עם חלל פתוח למטבח ופינת אוכל.
גלריה לחדר שינה ורחצה.
יחודו של הבניין - בנייה סביב על המצוי בשטח - רגישות לטבע.

לה קורבוזיה (שארל אדוארד ז'אנרה) היה מחשובי האדריכלים של המאה ה-20 הוא תכנן בתים פרטיים, מבני ציבור, תכנון אורבני (בינוי ערים) ועיצוב רהיטים. יצירתו מבטאת את המודרניזם. לה קורבוזיה למד אצל גדולי האדריכלים המודרניסטים בתחילת המאה ה-20. בגרמניה הוא למד את יתרונות ההאחדה בייצור מוצרים בתעשייה.
עד שנות העשרים של המאה הקודמת, הפך הקוביזם לסגנון מוכר. סגנון זה הביא להתפתחות הפוריזם (טוהר הצורה) בפריס. מאפייני הפוריזם: צורות גיאומטריות נקיות. מוצר או בניין צריך להיות מעוצב ביעילות וחסכנות.
לה קורבוזיה שילב באדריכלות ובעיצוב את הסגנון הפוריסטי. הוא תכנן "אב-טיפוס" לבנייניו: עמוד תומך בתקרה, שלד לבניין, חלון אופקי וגג שטוח. רעיון המבנה החזק שתכנן בא בעקבות ההרס הרב שנגרם לבנינים שנפגעו מהפצצות במלחמת העולם הראשונה. הוא דגל בבנייה טרומית תעשייתית. את דירת המגורים תכנן כך שתהיה בעלת חלל גדול שיחולק על ידי הריהוט על פי הצורך. דגם של דירה כזו בגודל טבעי בנה לה קורבוזיה בשנת 1925 בביתן "הרוח החדשה" שהוצג בתערוכה בינלאומית בפריס. המבנה היה קטן, שטחו נוצל בצורה מרבית, הוא הציג את שיטת המגורים המודרנית. הריהוט היה עשוי ברובו ממתכת, בקווים ישרים ובצבעים כהים המנוגדים לצבע הלבן של הקירות. על הקירות היו תלויים ציורים בסגנון פוריסטי. צורת הביתן הייתה גיאומטרית א-סימטרית. גג שטוח, קירות לבנים, בחזית חלון גדול ואופקי, ובחצר עץ גדול.

שאלות חזרה:
1. תאר את פועלו של לה קורבוזיה.
2. מהו "פוריזם"?
3. תאר את ביתן "הרוח החדשה" שתכנן לה קורבוזיה.

* סגנון ה"קו הזורם" בארה"ב

פרנק לויד רייט, מוזיאון גוגנהיים, ניו יורק, 59 – 1956 - חוץ ופנים.


התפתחות הטלפון מ – 1900 עדשנות ה – 80 (טלפון "הקו הזורם" משנות ה – 50).

ריימונד לווי, מטבח מודרני, שנות ה-40

ריימונד לווי, מקרר חשמלי, דגם "קולד פוסט" לחברת "סירס וריבק, 1935

אורלו הלר, מהדק סיכות, 1936

ארל הארלי, פרסומת למכונית קאדילק, 1958

מכונית מרוץ ודולפינים

אוטובוס אוטופי (תרשים), מטוס, ספינת אויר

בשנות השלושים והארבעים התפתח סגנון ה"קו הזורם". הצורות קיבלו את השראתן מדגים ומציפורים. המבנה היה מבנה אווירודינמי המנוגד במידה מינימלית לזרימת אויר. המבנה האווירודינמי יושם בתחום התעופה – ספינות אוויר ומטוסים. הם עוצבו בצורת טיפה – גוף חלק, מחודד בצד אחד ומעוגל בצד האחר. צורות שאופיינו בקווים זורמים, קצוות מעוגלים, משטחים חלקים וצללית נמוכה. כל זאת על מנת להפחית את החיכוך באוויר ולהגביר את היציבות.
סגנון ה"קו הזורם" עבר גם לתחומי תחבורה שונים. עיצוב מכוניות, קטרי רכבת. הצורות הזורמות תוכננו להשגת חיכוך מינימאלי והתנגדות מועטת ככל האפשר לאוויר או למים. הם שידרו מהירות – חיסכון בזמן ויעילות – חיסכון באנרגיה. הסגנון עבר גם למוצרים לבית ולמשרד כמו מכונות כביסה, שואבי אבק, טוסטרים, מקררים, מכשירי רדיו, טלפונים ועוד.
מוצרים שעוצבו בסגנון זה, היו חלקים, נוחים לניקוי. הם שידרו קידמה ועוצמה טכנולוגית. ייצורם ההמוני הוזיל את מחירם והגביר את תפוצתם.
בסוף שנות השלושים התפשטה הצורה גם לאירופה, במידה רבה הודות לתעשיית הסרטים האמריקנית. הצורות המעוגלות חדרו גם לאדריכלות ועיצוב פנים.
מקורות ההשראה ל"קו הזורם" באו מן הטבע. מהתבוננות בדגים או בציפורים, נתברר שצורת גופם הזורמת ומרקמם החלק (גם נוצות ציפורים), היא היעילה ביותר ליצירת חיכוך מועט ככל האפשר במים ובאוויר. מכאן התפתח המדע בתחומי ההידרודינמיקה – תנועה במים והאווירודינמיקה – תנועה באוויר.

שאלות חזרה

1. מה מקור ההשראה ל"קו הזורם"?

2. תאר את מבנה "הקו הזורם" ואת יתרונותיו.

3. באילו תחומים יושם סגנון "הקו הזורם"?

4. מה שידר סגנון "הקו הזורם"?

5. הסבר את המונח "אווירודינמיקה".

6. הסבר את המונח "הידרודינמיקה".

סגנון "אר-דקו"

חזית בית קולנוע R.C.A בניו-יורק ומצית "קוקטייל".

ויליאם אן אלן, בניין קרייזלר - דלתות מעליות

ויליאם אן אלן, בניין קרייזלר, ניו-יורק, 1928-1930

ז'אק דונאן, מחיצה מצופה בלכה, 1925

ז'אק רוהלמן, ארון פינה מעץ הבנה, משובץ שנהב, 1916.

מקורות השראה לאר-דקו: אמנות מצרית, דגמים מזוגזגים, צורות גיאומטריות גבישיות.

אר-דקו הוא כינוי לסגנון עיטורי שהחל להופיע בעשור הראשון של המאה ה-20 (במקביל לאר-נובו) אך פריחתו התרחשה בשנות ה-20 וה-30 של המאה (במקביל למודרניזם). הסגנון התפשט מצרפת לבריטניה ולארה"ב. הוא מתאפיין בצורות גיאומטריות כפסים, זיגזגים, קרני שמש, שימוש במוטיבים מן הטבע ללא הצללה (השטחה), שימוש בצורות שלקוחות מתרבויות קדומות כמו מאמנות מצרית – דגמי לוטוס ופפירוס, פירמידה ועוד. העיטור היווה חלק מהחפץ שאי אפשר לוותר עליו.

בשנות ה-20 וה-30 כשהתפתח המודרניזם, התייחסו המעצבים מזרם זה אל ה"אר-נובו" כ"טעם רע" בשל קוויו המפותלים והשימוש בצורות אורגניות הלקוחות מן הטבע.

המוצרים שעוצבו באר-דקו המוקדם, היו בעיקר מתחום הריהוט והאופנה. הם היו יקרים במחירם ויוקרתיים בחומר, בצבעוניות ובגימור המלוטש. הם יועדו לשכבת אוכלוסיה אליטיסטית.

* גרמניה והבאוהאוס

לודויג מיס ון דה רוה, כורסת ברצלונה, 1929, רצועות פלדת אל-חלד בציפוי כרום ניקל,

ריפוד מעור

פנים הביתן בברצלונה

לודויג מיס ון דה רוה, ביתן לתערוכה הבינלאומית בברצלונה, 1927

גרטשוט ליהוצקי, מטבח "פרנק פורט" מפרוייקט וייסנהוף, 1927

לודויג מיס ואן דר רוה, כסא לפרוייקט וייסוף, 1927, מתכת, פלדה בציפוי ניקל,

מושב - מקלעת קש

אריק קונסמולר, באוהאוס, מבט מדרום, מעונות הסטודנטים

לסלו מוהולי, בניין באוהאוס, דסאו, 1926, מבט מצפון

וולטר גרופיוס, בניין באוהאוז בדסאו, מבט כללי, סדנאות

וילהלם ואגנפלד, מערכת מיכלי איחסון "קובוס", זכוכית, 1938

וילהלם ואגנפלד וקרל ג'וקר, מנורת שולחן (דגם פטריה), זכוכית, 1938

מרסל ברוייר, כסא "ואסילי", 1926, צינורות פלדה מכופפים בציפוי ניקל

יוסט שמידט, כרזה לתערוכה בינלאומית של הבאוהוז, וולטר גרופיוס, סל מאלומיניום לניירת,

יוסט שמידט, נייר מכתבים לבאוהאוז

ליונל פיינינגר, חיתוך עץ לכרזה עבור פתיחת הבאוהאוז בויימר, 1919

בשנת 1919 הוקם בגרמניה בית ספר לאמנות ולאומנויות בשם "באוהאוס". בית הספר ייצג את המודרניזם האירופי. רוב המורים בו היו אמנים. התלמידים רכשו ידע בתחומים שונים: אבן, עץ מתכת, זכוכית, צבע, טקסטיל וקרמיקה. מטרת בית הספר הייתה לשלב בין האמנות, העיצוב והאדריכלות. הקו המנחה היה שימוש בצורות גיאומטריות בסיסיות ללא שימוש בצורות מן הטבע או שימוש בצורות עיצוביות עתיקות.
בשנת 1923 הושם דגש על עיצוב חפצים לייצור המוני. שימוש בחומרים תעשיתיים כמו מתכת. קמה סדנת עיצוב כלים ממתכת המיועדים לייצור תעשייתי – ייצור המוני. עוצבו כלי חשמל ותאורה, רהיטים וחפצים. הגישה הייתה שהמוצרים צריכים לשרת את האדם בצורה נוחה. הצורות היו פשוטות – כסאות עשויים צינורות פלדה ואלומיניום.
בתחום הטיפוגרפיה (אותיות דפוס) השתמשו באותיות ברורות, המאפשרות קריאה מהירה וברורה – סוג אחיד של אותיות בגודל ובצורה.
משנת 1924 התפתח בית הספר לכיוון האדריכלות (ארכיטקטורה). הושם דגש לתכנון בנייני מגורים להמונים. כאן התפתח סגנון "הבית הלבן" וה"שיכון". תכנון החללים בבניין היה חסכני. גגות שטוחים, קירות ישרים מכוסים בטיח לבן, שימוש בחומרי תעשייה חדשים כמו זכוכית, פלדה ובטון ושימוש בטכנולוגיית בנייה חדשה. תוכננו מבנים רבי קומות שנבנו משלד מתכת ומעטפת זכוכית. שיטה זו יושמה לאחר זמן בארה"ב.
בשנת 1933 נסגר בית הספר בגלל עליית מפלגת הנאצים לשלטון.
רוב היוצרים שפעלו ב"באוהאוס" עזבו את גרמניה לבריטניה ולארה"ב. הם הפיצו את עקרונות החינוך והסגנון העיצובי של ה"באוהאוס".

שאלות חזרה:

1. מה יצג בית הספר לאומנות ואומנויות "באוהאוס"?

2. באילו תחומים רכשו תלמידי ה"באוהאוס" ידע?

3. מה שילב בית הספר "באוהאוס" בתוכנית הלימודים?

4. מה היה הסגנון העיצובי של ה"באוהאוס"?

5. תאר את עיצוב הכלים ממתכת ב"באוהאוס".

6. תאר את עיצוב הטיפוגרפיה והגרפיקה ב"באוהאוס".

7. תאר את אדריכלות ה"באוהאוס".

האסתטיקה של המכונה

פרנק לויד רייט, ריהוט מעץ, 1901

פרנק לויד רייט, "בית המפל", פנסילבניה, 1934-5 - מבט פנים

פרנק לויד רייט, "בית המפל", פנסילבניה, 1934-5 - מבט חוץ

פרנק לויד רייט, "בית המפל", פנסילבניה, 1934-5 - מבט מהמפל

המחשה נהדרת של הבית. לחץ לקישור
http://www.youtube.com/watch?v=9CVKU3ErrGM

פרנק לויד רייט, בית רובי, שיקגו, אילינוי, 1909

פרנק לויד רייט, בית רובי, שיקגו, אילינוי, 1909 - תכנית קרקע

תקופת הפעילות של האר-נובו הייתה כאמור קצרה; להזכירכם, מסוף המאה ה-19 עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914. התפתחות התעשייה, המדע והשינויים החברתיים הביאו למגמה חדשה בעיצוב – המודרניזם. זרם חדש זה נטש כליל את העיטור והשימוש במוטיבים מן הטבע. המאפיינים העיקריים של המודרניזם בעיצוב ובאדריכלות הם: 1. שימוש בצורות גיאומטריות פשוטות, 2. זוויות ישרות או חדות, 3.שימוש צבעים הטבעיים של החומרים: עץ, בטון, זכוכית, מתכת, פלסטיק. 4. שימוש מוגבל בצבע – בעיקר לבן, בז', שחור, אפור, שלושת צבעי יסוד (צהוב, אדום, כחול), 5. קומפוזיציות א-סימטריות, 6. משטחים נקיים ללא עיטור, מבנים חשופים וגלויים. התאמה למכונה מעצבים ומהנדסים עיצבו מוצרים בעלי צורות פשוטות ומדויקות שהתאימו לייצור המוני במכונה. אדריכלים הושפעו ממגמה זו ועיצבו מבנים בעלי צורות גיאומטריות פשוטות. גם בתחום האומנות חל מפנה לכיוון זה. המודרניזם הפך לפופולארי החל משנות השלושים במיוחד בגרמניה ובארה"ב. הצורות הפשוטות היו קלות לייצור וזולות לציבור הקונים. פרנק לויד רייט, היה אדריכל שביטא את המודרניזם באדריכלות בארה"ב. הוא השתמש בצורות גיאומטריות ובחומרים וצורות נקיים, ללא עיטור בצורות מן הטבע. בנייניו מאופיינים בקווים אופקיים המשולבים בקווים אנכיים. בתחילת דרכו המקצועית, תכנן פרנק לויד רייט בתים פרטיים שצורתם השתלבה עם הסביבה בה הם נבנו. הוא כינה זאת "אדריכלות אורגנית". כשבנה בתים באזור הערבה במערב ארה"ב, הוא בנה גגות עם שיפועים מתונים (גג נמוך) על מנת לא "לפצוע" את קו הרקיע. מ-1900 החל רייט בתכנון "בתי ערבה" כאשר המפורסם שביניהם הוא "בית רובי". לבית הייתה צורה לא סימטרית בעלת צללית אופקית ונמוכה. החלונות תופסים חלק ניכר משטח הקירות חלקם מעוטר בדגם גיאומטרי עדין של ויטראז'. בצבעים בז', חום, ירוק וכתום. הגגות עשויים כמשולשים רחבים מאד בבסיסם. צללית הגגות חורגת מקו הבניין. קומפוזיציית הבית א-סימטרית ללא עיטורים. חומר הבנייה גלוי (לבנים חומות אדמדמות מחומר מקומי המשתלב עם הסביבה). הגורם היחידי ש"פצע" את קו הרקיע הייתה ארובת האח שמעל הגג. בתוך הבית היה "חלל זורם" – חלל פתוח (ללא חללים סגורים) כאשר החלוקה הפנימית הייתה ע"י ריהוט ותקרה נמוכה. המרפסות החיצוניות והתקרה הנמוכה, יצרו תחושה של קשר בין פנים הבית לחוץ. לדעת רייט, האדריכל צריך לפשט את הבניין אותו הוא מתכנן. החדרים יתוכננו לנוחות הדיירים; יהיה קשר בין היעילות והנוחות לבין יופי הבניין. האח לחימום הוא מרכז הבית, החלונות החיצוניים מוארכים ותופשים חלק נכבד מהקירות החיצונים של הבית. יש תחושה שחלל הפנים זורם החוצה והחוץ נכנס פנימה. הבית על המפל אחד המבנים המיוחדים של רייט הוא "הבית על המפל" הנמצא ביער בהרי האפלצ'ים בפנסילבניה, ארצות הברית. הבית נבנה עבור משפחת קאופמן האמידה כבית קיט ובנייתו הסתיימה ב-1937. משנת 1964 משמש הבניין כמוזיאון למיליוני מבקרים. הוא מסמל את הקוביזם בצורה ובקומפוזיציה (קומפוזיציה של קוביות וזיזים). הבית בנוי ישירות מעל מפל מים. הוא מחובר לסלע בצד אחד ונפתח אל ערוץ הנחל. רייט תכנן את הבית כך שחללי המגורים והמרפסות הארוכות נבנו סביב לארובה העומדת במרכז הבניין כמו ענפים היוצאים מגזע עץ. הארובה עשויה מאבנים שנחצבו במקום על מנת ליצור קשר בין הבניין לסביבה. ריצוף הבית עשוי גם הוא מאבן מקומית. בתוך הבית נמצאות מדרגות המאפשרות לרדת אל הנחל מתוך הבית. קירות המרפסות חלקים ולבנים ובכך מדגישים את התערבות האדם בטבע, אך הם משתלבים בסלעים שסביב ומתחת לבית. הבית בנוי בצורה א-סימטרית מבטון מזוין ואבנים שנחצבו מהמקום. סביב חלל המגורים חלונות זכוכית גדולים ומרפסות היוצרים תחושה של חיים בתוך הטבע. יש כאן ביטוי מובהק ל"אדריכלות האורגנית" בה יש קשר חזק בין המבנה לסביבה, קשר בין הבית למקום.

מילות מפתח: אר-נובו תקופה קצרה, זרם חדש מודרניזם: 1. צורות גיאומטריות פשוטות, 2. זוויות ישרות או חדות, 3. צבעים טבעיים בעיקר לבן, בז', שחור, אפור, שלושת צבעי יסוד (צהוב, אדום, כחול), 5. א-סימטריות, 6. משטחים נקיים ללא עיטור, מבנים חשופים וגלויים. ייצור המוני במכונה. זול וקל לייצור, מבנים בעלי צורות גיאומטריות פשוטות. אדריכל - פרנק לויד רייט, בתים שצורתם השתלבה עם הסביבה - "אדריכלות אורגנית". גג משולש נמוך "בתי ערבה" "בית רובי, לא סימטרי, צללית נמוכה. חלונות גדולים, ויטראז'. גג חורג מקו הבניין. חומר הבנייה גלוי וטבעי. חלל פתוח, החלוקה פנימית ע"י ריהוט ותקרה נמוכה. קשר בין פנים הבית לחוץ. חלל הפנים זורם החוצה והחוץ נכנס פנימה. "הבית על המפל". מעל מפל מים, ארובה מרכזית מאבנים. חללי מגורים ומרפסות סביב ארובה. קוביזם, קשור לסביבה, א-סימטרי מבטון מזוין, חלונות גדולים מזכוכית, אבנים שנחצבו מהמקום. "אדריכלות אורגנית", קשר לבין מבנה לסביבה.