ריפוד מעור
פנים הביתן בברצלונה
לודויג מיס ון דה רוה, ביתן לתערוכה הבינלאומית בברצלונה, 1927
לודויג מיס ון דה רוה, ביתן לתערוכה הבינלאומית בברצלונה, 1927
גרטשוט ליהוצקי, מטבח "פרנק פורט" מפרוייקט וייסנהוף, 1927
מושב - מקלעת קש
אריק קונסמולר, באוהאוס, מבט מדרום, מעונות הסטודנטים
וולטר גרופיוס, בניין באוהאוז בדסאו, מבט כללי, סדנאות
וילהלם ואגנפלד, מערכת מיכלי איחסון "קובוס", זכוכית, 1938
וילהלם ואגנפלד וקרל ג'וקר, מנורת שולחן (דגם פטריה), זכוכית, 1938
מרסל ברוייר, כסא "ואסילי", 1926, צינורות פלדה מכופפים בציפוי ניקל
יוסט שמידט, נייר מכתבים לבאוהאוז
בשנת 1919 הוקם בגרמניה בית ספר לאמנות ולאומנויות בשם "באוהאוס". בית הספר ייצג את המודרניזם האירופי. רוב המורים בו היו אמנים. התלמידים רכשו ידע בתחומים שונים: אבן, עץ מתכת, זכוכית, צבע, טקסטיל וקרמיקה. מטרת בית הספר הייתה לשלב בין האמנות, העיצוב והאדריכלות. הקו המנחה היה שימוש בצורות גיאומטריות בסיסיות ללא שימוש בצורות מן הטבע או שימוש בצורות עיצוביות עתיקות.
בשנת 1923 הושם דגש על עיצוב חפצים לייצור המוני. שימוש בחומרים תעשיתיים כמו מתכת. קמה סדנת עיצוב כלים ממתכת המיועדים לייצור תעשייתי – ייצור המוני. עוצבו כלי חשמל ותאורה, רהיטים וחפצים. הגישה הייתה שהמוצרים צריכים לשרת את האדם בצורה נוחה. הצורות היו פשוטות – כסאות עשויים צינורות פלדה ואלומיניום.
בתחום הטיפוגרפיה (אותיות דפוס) השתמשו באותיות ברורות, המאפשרות קריאה מהירה וברורה – סוג אחיד של אותיות בגודל ובצורה.
משנת 1924 התפתח בית הספר לכיוון האדריכלות (ארכיטקטורה). הושם דגש לתכנון בנייני מגורים להמונים. כאן התפתח סגנון "הבית הלבן" וה"שיכון". תכנון החללים בבניין היה חסכני. גגות שטוחים, קירות ישרים מכוסים בטיח לבן, שימוש בחומרי תעשייה חדשים כמו זכוכית, פלדה ובטון ושימוש בטכנולוגיית בנייה חדשה. תוכננו מבנים רבי קומות שנבנו משלד מתכת ומעטפת זכוכית. שיטה זו יושמה לאחר זמן בארה"ב.
בשנת 1933 נסגר בית הספר בגלל עליית מפלגת הנאצים לשלטון.
רוב היוצרים שפעלו ב"באוהאוס" עזבו את גרמניה לבריטניה ולארה"ב. הם הפיצו את עקרונות החינוך והסגנון העיצובי של ה"באוהאוס".
בשנת 1923 הושם דגש על עיצוב חפצים לייצור המוני. שימוש בחומרים תעשיתיים כמו מתכת. קמה סדנת עיצוב כלים ממתכת המיועדים לייצור תעשייתי – ייצור המוני. עוצבו כלי חשמל ותאורה, רהיטים וחפצים. הגישה הייתה שהמוצרים צריכים לשרת את האדם בצורה נוחה. הצורות היו פשוטות – כסאות עשויים צינורות פלדה ואלומיניום.
בתחום הטיפוגרפיה (אותיות דפוס) השתמשו באותיות ברורות, המאפשרות קריאה מהירה וברורה – סוג אחיד של אותיות בגודל ובצורה.
משנת 1924 התפתח בית הספר לכיוון האדריכלות (ארכיטקטורה). הושם דגש לתכנון בנייני מגורים להמונים. כאן התפתח סגנון "הבית הלבן" וה"שיכון". תכנון החללים בבניין היה חסכני. גגות שטוחים, קירות ישרים מכוסים בטיח לבן, שימוש בחומרי תעשייה חדשים כמו זכוכית, פלדה ובטון ושימוש בטכנולוגיית בנייה חדשה. תוכננו מבנים רבי קומות שנבנו משלד מתכת ומעטפת זכוכית. שיטה זו יושמה לאחר זמן בארה"ב.
בשנת 1933 נסגר בית הספר בגלל עליית מפלגת הנאצים לשלטון.
רוב היוצרים שפעלו ב"באוהאוס" עזבו את גרמניה לבריטניה ולארה"ב. הם הפיצו את עקרונות החינוך והסגנון העיצובי של ה"באוהאוס".
שאלות חזרה:
1. מה יצג בית הספר לאומנות ואומנויות "באוהאוס"?
2. באילו תחומים רכשו תלמידי ה"באוהאוס" ידע?
3. מה שילב בית הספר "באוהאוס" בתוכנית הלימודים?
4. מה היה הסגנון העיצובי של ה"באוהאוס"?
5. תאר את עיצוב הכלים ממתכת ב"באוהאוס".
6. תאר את עיצוב הטיפוגרפיה והגרפיקה ב"באוהאוס".
7. תאר את אדריכלות ה"באוהאוס".
הרהיטים האלה לא צריכים צבעי עץ/ מתכת בשביל תחזוקה
השבמחק