סגנון "אר-דקו"

חזית בית קולנוע R.C.A בניו-יורק ומצית "קוקטייל".

ויליאם אן אלן, בניין קרייזלר - דלתות מעליות

ויליאם אן אלן, בניין קרייזלר, ניו-יורק, 1928-1930

ז'אק דונאן, מחיצה מצופה בלכה, 1925

ז'אק רוהלמן, ארון פינה מעץ הבנה, משובץ שנהב, 1916.

מקורות השראה לאר-דקו: אמנות מצרית, דגמים מזוגזגים, צורות גיאומטריות גבישיות.

אר-דקו הוא כינוי לסגנון עיטורי שהחל להופיע בעשור הראשון של המאה ה-20 (במקביל לאר-נובו) אך פריחתו התרחשה בשנות ה-20 וה-30 של המאה (במקביל למודרניזם). הסגנון התפשט מצרפת לבריטניה ולארה"ב. הוא מתאפיין בצורות גיאומטריות כפסים, זיגזגים, קרני שמש, שימוש במוטיבים מן הטבע ללא הצללה (השטחה), שימוש בצורות שלקוחות מתרבויות קדומות כמו מאמנות מצרית – דגמי לוטוס ופפירוס, פירמידה ועוד. העיטור היווה חלק מהחפץ שאי אפשר לוותר עליו.

בשנות ה-20 וה-30 כשהתפתח המודרניזם, התייחסו המעצבים מזרם זה אל ה"אר-נובו" כ"טעם רע" בשל קוויו המפותלים והשימוש בצורות אורגניות הלקוחות מן הטבע.

המוצרים שעוצבו באר-דקו המוקדם, היו בעיקר מתחום הריהוט והאופנה. הם היו יקרים במחירם ויוקרתיים בחומר, בצבעוניות ובגימור המלוטש. הם יועדו לשכבת אוכלוסיה אליטיסטית.

* גרמניה והבאוהאוס

לודויג מיס ון דה רוה, כורסת ברצלונה, 1929, רצועות פלדת אל-חלד בציפוי כרום ניקל,

ריפוד מעור

פנים הביתן בברצלונה

לודויג מיס ון דה רוה, ביתן לתערוכה הבינלאומית בברצלונה, 1927

גרטשוט ליהוצקי, מטבח "פרנק פורט" מפרוייקט וייסנהוף, 1927

לודויג מיס ואן דר רוה, כסא לפרוייקט וייסוף, 1927, מתכת, פלדה בציפוי ניקל,

מושב - מקלעת קש

אריק קונסמולר, באוהאוס, מבט מדרום, מעונות הסטודנטים

לסלו מוהולי, בניין באוהאוס, דסאו, 1926, מבט מצפון

וולטר גרופיוס, בניין באוהאוז בדסאו, מבט כללי, סדנאות

וילהלם ואגנפלד, מערכת מיכלי איחסון "קובוס", זכוכית, 1938

וילהלם ואגנפלד וקרל ג'וקר, מנורת שולחן (דגם פטריה), זכוכית, 1938

מרסל ברוייר, כסא "ואסילי", 1926, צינורות פלדה מכופפים בציפוי ניקל

יוסט שמידט, כרזה לתערוכה בינלאומית של הבאוהוז, וולטר גרופיוס, סל מאלומיניום לניירת,

יוסט שמידט, נייר מכתבים לבאוהאוז

ליונל פיינינגר, חיתוך עץ לכרזה עבור פתיחת הבאוהאוז בויימר, 1919

בשנת 1919 הוקם בגרמניה בית ספר לאמנות ולאומנויות בשם "באוהאוס". בית הספר ייצג את המודרניזם האירופי. רוב המורים בו היו אמנים. התלמידים רכשו ידע בתחומים שונים: אבן, עץ מתכת, זכוכית, צבע, טקסטיל וקרמיקה. מטרת בית הספר הייתה לשלב בין האמנות, העיצוב והאדריכלות. הקו המנחה היה שימוש בצורות גיאומטריות בסיסיות ללא שימוש בצורות מן הטבע או שימוש בצורות עיצוביות עתיקות.
בשנת 1923 הושם דגש על עיצוב חפצים לייצור המוני. שימוש בחומרים תעשיתיים כמו מתכת. קמה סדנת עיצוב כלים ממתכת המיועדים לייצור תעשייתי – ייצור המוני. עוצבו כלי חשמל ותאורה, רהיטים וחפצים. הגישה הייתה שהמוצרים צריכים לשרת את האדם בצורה נוחה. הצורות היו פשוטות – כסאות עשויים צינורות פלדה ואלומיניום.
בתחום הטיפוגרפיה (אותיות דפוס) השתמשו באותיות ברורות, המאפשרות קריאה מהירה וברורה – סוג אחיד של אותיות בגודל ובצורה.
משנת 1924 התפתח בית הספר לכיוון האדריכלות (ארכיטקטורה). הושם דגש לתכנון בנייני מגורים להמונים. כאן התפתח סגנון "הבית הלבן" וה"שיכון". תכנון החללים בבניין היה חסכני. גגות שטוחים, קירות ישרים מכוסים בטיח לבן, שימוש בחומרי תעשייה חדשים כמו זכוכית, פלדה ובטון ושימוש בטכנולוגיית בנייה חדשה. תוכננו מבנים רבי קומות שנבנו משלד מתכת ומעטפת זכוכית. שיטה זו יושמה לאחר זמן בארה"ב.
בשנת 1933 נסגר בית הספר בגלל עליית מפלגת הנאצים לשלטון.
רוב היוצרים שפעלו ב"באוהאוס" עזבו את גרמניה לבריטניה ולארה"ב. הם הפיצו את עקרונות החינוך והסגנון העיצובי של ה"באוהאוס".

שאלות חזרה:

1. מה יצג בית הספר לאומנות ואומנויות "באוהאוס"?

2. באילו תחומים רכשו תלמידי ה"באוהאוס" ידע?

3. מה שילב בית הספר "באוהאוס" בתוכנית הלימודים?

4. מה היה הסגנון העיצובי של ה"באוהאוס"?

5. תאר את עיצוב הכלים ממתכת ב"באוהאוס".

6. תאר את עיצוב הטיפוגרפיה והגרפיקה ב"באוהאוס".

7. תאר את אדריכלות ה"באוהאוס".

האסתטיקה של המכונה

פרנק לויד רייט, ריהוט מעץ, 1901

פרנק לויד רייט, "בית המפל", פנסילבניה, 1934-5 - מבט פנים

פרנק לויד רייט, "בית המפל", פנסילבניה, 1934-5 - מבט חוץ

פרנק לויד רייט, "בית המפל", פנסילבניה, 1934-5 - מבט מהמפל

המחשה נהדרת של הבית. לחץ לקישור
http://www.youtube.com/watch?v=9CVKU3ErrGM

פרנק לויד רייט, בית רובי, שיקגו, אילינוי, 1909

פרנק לויד רייט, בית רובי, שיקגו, אילינוי, 1909 - תכנית קרקע

תקופת הפעילות של האר-נובו הייתה כאמור קצרה; להזכירכם, מסוף המאה ה-19 עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914. התפתחות התעשייה, המדע והשינויים החברתיים הביאו למגמה חדשה בעיצוב – המודרניזם. זרם חדש זה נטש כליל את העיטור והשימוש במוטיבים מן הטבע. המאפיינים העיקריים של המודרניזם בעיצוב ובאדריכלות הם: 1. שימוש בצורות גיאומטריות פשוטות, 2. זוויות ישרות או חדות, 3.שימוש צבעים הטבעיים של החומרים: עץ, בטון, זכוכית, מתכת, פלסטיק. 4. שימוש מוגבל בצבע – בעיקר לבן, בז', שחור, אפור, שלושת צבעי יסוד (צהוב, אדום, כחול), 5. קומפוזיציות א-סימטריות, 6. משטחים נקיים ללא עיטור, מבנים חשופים וגלויים. התאמה למכונה מעצבים ומהנדסים עיצבו מוצרים בעלי צורות פשוטות ומדויקות שהתאימו לייצור המוני במכונה. אדריכלים הושפעו ממגמה זו ועיצבו מבנים בעלי צורות גיאומטריות פשוטות. גם בתחום האומנות חל מפנה לכיוון זה. המודרניזם הפך לפופולארי החל משנות השלושים במיוחד בגרמניה ובארה"ב. הצורות הפשוטות היו קלות לייצור וזולות לציבור הקונים. פרנק לויד רייט, היה אדריכל שביטא את המודרניזם באדריכלות בארה"ב. הוא השתמש בצורות גיאומטריות ובחומרים וצורות נקיים, ללא עיטור בצורות מן הטבע. בנייניו מאופיינים בקווים אופקיים המשולבים בקווים אנכיים. בתחילת דרכו המקצועית, תכנן פרנק לויד רייט בתים פרטיים שצורתם השתלבה עם הסביבה בה הם נבנו. הוא כינה זאת "אדריכלות אורגנית". כשבנה בתים באזור הערבה במערב ארה"ב, הוא בנה גגות עם שיפועים מתונים (גג נמוך) על מנת לא "לפצוע" את קו הרקיע. מ-1900 החל רייט בתכנון "בתי ערבה" כאשר המפורסם שביניהם הוא "בית רובי". לבית הייתה צורה לא סימטרית בעלת צללית אופקית ונמוכה. החלונות תופסים חלק ניכר משטח הקירות חלקם מעוטר בדגם גיאומטרי עדין של ויטראז'. בצבעים בז', חום, ירוק וכתום. הגגות עשויים כמשולשים רחבים מאד בבסיסם. צללית הגגות חורגת מקו הבניין. קומפוזיציית הבית א-סימטרית ללא עיטורים. חומר הבנייה גלוי (לבנים חומות אדמדמות מחומר מקומי המשתלב עם הסביבה). הגורם היחידי ש"פצע" את קו הרקיע הייתה ארובת האח שמעל הגג. בתוך הבית היה "חלל זורם" – חלל פתוח (ללא חללים סגורים) כאשר החלוקה הפנימית הייתה ע"י ריהוט ותקרה נמוכה. המרפסות החיצוניות והתקרה הנמוכה, יצרו תחושה של קשר בין פנים הבית לחוץ. לדעת רייט, האדריכל צריך לפשט את הבניין אותו הוא מתכנן. החדרים יתוכננו לנוחות הדיירים; יהיה קשר בין היעילות והנוחות לבין יופי הבניין. האח לחימום הוא מרכז הבית, החלונות החיצוניים מוארכים ותופשים חלק נכבד מהקירות החיצונים של הבית. יש תחושה שחלל הפנים זורם החוצה והחוץ נכנס פנימה. הבית על המפל אחד המבנים המיוחדים של רייט הוא "הבית על המפל" הנמצא ביער בהרי האפלצ'ים בפנסילבניה, ארצות הברית. הבית נבנה עבור משפחת קאופמן האמידה כבית קיט ובנייתו הסתיימה ב-1937. משנת 1964 משמש הבניין כמוזיאון למיליוני מבקרים. הוא מסמל את הקוביזם בצורה ובקומפוזיציה (קומפוזיציה של קוביות וזיזים). הבית בנוי ישירות מעל מפל מים. הוא מחובר לסלע בצד אחד ונפתח אל ערוץ הנחל. רייט תכנן את הבית כך שחללי המגורים והמרפסות הארוכות נבנו סביב לארובה העומדת במרכז הבניין כמו ענפים היוצאים מגזע עץ. הארובה עשויה מאבנים שנחצבו במקום על מנת ליצור קשר בין הבניין לסביבה. ריצוף הבית עשוי גם הוא מאבן מקומית. בתוך הבית נמצאות מדרגות המאפשרות לרדת אל הנחל מתוך הבית. קירות המרפסות חלקים ולבנים ובכך מדגישים את התערבות האדם בטבע, אך הם משתלבים בסלעים שסביב ומתחת לבית. הבית בנוי בצורה א-סימטרית מבטון מזוין ואבנים שנחצבו מהמקום. סביב חלל המגורים חלונות זכוכית גדולים ומרפסות היוצרים תחושה של חיים בתוך הטבע. יש כאן ביטוי מובהק ל"אדריכלות האורגנית" בה יש קשר חזק בין המבנה לסביבה, קשר בין הבית למקום.

מילות מפתח: אר-נובו תקופה קצרה, זרם חדש מודרניזם: 1. צורות גיאומטריות פשוטות, 2. זוויות ישרות או חדות, 3. צבעים טבעיים בעיקר לבן, בז', שחור, אפור, שלושת צבעי יסוד (צהוב, אדום, כחול), 5. א-סימטריות, 6. משטחים נקיים ללא עיטור, מבנים חשופים וגלויים. ייצור המוני במכונה. זול וקל לייצור, מבנים בעלי צורות גיאומטריות פשוטות. אדריכל - פרנק לויד רייט, בתים שצורתם השתלבה עם הסביבה - "אדריכלות אורגנית". גג משולש נמוך "בתי ערבה" "בית רובי, לא סימטרי, צללית נמוכה. חלונות גדולים, ויטראז'. גג חורג מקו הבניין. חומר הבנייה גלוי וטבעי. חלל פתוח, החלוקה פנימית ע"י ריהוט ותקרה נמוכה. קשר בין פנים הבית לחוץ. חלל הפנים זורם החוצה והחוץ נכנס פנימה. "הבית על המפל". מעל מפל מים, ארובה מרכזית מאבנים. חללי מגורים ומרפסות סביב ארובה. קוביזם, קשור לסביבה, א-סימטרי מבטון מזוין, חלונות גדולים מזכוכית, אבנים שנחצבו מהמקום. "אדריכלות אורגנית", קשר לבין מבנה לסביבה.

חיפוש אחר שפה חזותית כוללת, התואמת את העולם המודרני.

גוסטב אייפל, המגדל מן התערוכה הבינלאומית בפריס, 1889.

https://www.youtube.com/watch?v=uL3vavzHlqw

 במהלך המאה ה-19 חלו שכלולים בחומרי בניה. השימוש בברזל גבר, החלו לבנות בבטון מזוין (שילוב של מלט, חול, חצץ, עם ברזל). התפתח קו עיצובי חדש בעל צורות גיאומטריות פשוטות, ישרות זווית, ללא קשר והשפעה של מוטיבים מן הטבע. אזורי העסקים הפכו לצפופים. בארה"ב היה מחסור בקרקע במרכזי הערים. מחסור זה הוביל לבניית גורדי שחקים ששינו לגמרי את הנוף העירוני. העולם הישן שהשתמש בצורות מן הטבע, פינה את מקומו לעולם מודרני, חדש. הסגנון האדריכלי החדש התפשט לכל תחומי העיצוב ושינה את סגנונם של מבנים ומוצרים.

בשנת 1889 התקיימה תערוכה עולמית בפריס. שני מבנים, "גלרי דה-משין" ו"מגדל אייפל" הוקמו עבור התערוכה על מנת להציג את הישגיה הטכנולוגיים של צרפת במלאת 100 שנים למהפכה הצרפתית. המבנים תוכננו על ידי מהנדסים ולא על ידי אדריכלים.

מגדל אייפל (1889), תוכנן כמונומנט ע"י גוסטב אייפל, מהנדס גשרים. היה ברור שעליו לבלוט ולהתנשא לגובה רב. המגדל תוכנן לגובה של 303 מטר. בייעודו המקורי נועד לשמש כמגדל תצפית על פריס, ואכן מראשו ניתן לראות עד למרחק של 67 ק"מ בקו אווירי. מבנה כה גבוה יוצר בעיות מבחינת הכוחות הפועלים עליו. מחד המשקל הרב של החומר - פלדה (ברזל) ממנו הוא מורכב ומאידך, עמידה בסטיות הנוצרות בגבהים בשל רוח חזקה. 20 ס"מ לכל כיוון. צורת המגדל מבוססת על ארבע רגליים ענקיות הנוטות באלכסון חזק כלפי פנים ומגיעות למשטח הקומה הראשונה. הנטייה האלכסונית של רגלי המגדל חושבה כך שהן תוכלנה לשאת כל כוח אופקי שיופעל עליו הן מתנודות הרוח והן מתהליכי התפשטות והתכווצות של המתכת בחום וקור. רגלי המגדל מחוברות ביניהן בקשתות גדולות המגיעות עד לבסיס הקומה הראשונה. את הקשתות מעטר דגם פרחוני בסגנון אר-נובו, מאד מסוגנן, חוזר על עצמו. מהקומה הראשונה יוצאות קורות בעלות צורות גיאומטריות פשוטות (מודרניזם). הן נוטות באלכסון מתון יותר עד לקומה השנייה הצרה מהראשונה. משם, המבנה הולך ונעשה צר עד לקצה המגדל.

בניית המגדל ארכה 26 חודשים. כל החלקים יוצרו מראש בצורה מתועשת, הובאו לאתר והורכבו בשיטה מודולארית. צורתו המיוחדת של המגדל - שלד ללא מעטפת, מימדיו העצומים והחששות שלא יעמוד לאורך שנים, הובילו לוויכוחים באשר לעתידו. בתום התערוכה נקבע מועד פירוקו לשנת 1909 (בהנחה שיחזיק מעמד 20 שנה), אך בעשרים השנה שחלפו, לא ניתן לחשוב על נופה של פריס ועל מיליוני התיירים שפוקדים אותה, ללא מגדל אייפל. נוכחותו המרשימה, רק חיזקה את הדעה שיש להותירו על כנו ולנצלו גם כתחנת ממסר לשידורי רדיו. כיום יש עליו כ-100 אנטנות לשידורי רדיו, טלוויזיה ותקשורת לוויינים. תחזוקתו השוטפת מצריכה צביעה וחיזוק מידי 7 שנים.

מגדל אייפל השפיע על שפה אדריכלית חדשה (מודרניזם) התואמת את עידן המכונה ומיישמת את הישגיו החומריים והטכנולוגיים ליצירת אסתטיקה חדשה.

מילות מפתח:

צרפת, פריס, 1889, תערוכה, 100 שנים למהפכה, מגדל אייפל, הישגים טכנולוגיים, מעבר מאר-נובו למודרניזם, שלד מתכת, 303 מטרים, תצפית 67 ק"מ, ארבע רגליים, קשתות, דגם פרחוני בקשתות  בלבד בסגנון אר-נובו, בנייה 26 חודשים, זמני - 20 שנה, נשאר קבוע, אנטנות, תחזוקה מידי 7 שנים, שפה אדריכלית חדשה, מסמל את עידן המכונה, מודרניזם, צורות גיאומטריות פשוטות.

בניין וחנות כל-בו קארסון פרי סקוט,  שיקאגו, ארה"ב 1899

מעצב: סאליבן. יעוד: בית כל-בו ומשרדים.  סגנון: מודרניזם ואר-נובו. המבנה בעל קווים גיאומטריים ישרים. הכניסה לחנות מעוטרת באלמנט קישוטי צפוף בסגנון אר-נובו. הבניין בן 13 קומות תוכנן על פי תפיסת  F.F.F - צורה בעקבות תפקיד. חנות הכל-בו בקומה התחתונה, מעליה קומות משרדים. שלד הבניין עשוי פלדה הודות להתפתחות הטכנולוגיה. החלונות גדולים. קווי הבניין ישרים בסגנון מודרני. המבנה מעוגל בפינת הרחובות. רק הכניסה לחנות הנמצאת בפינה, מעוטרת באלמנט קישוטי צפוף בסגנון אר-נובו.

אר-נובו בניו-יורק ארה"ב

לואיס קונפורט טיפני, מנורות שולחן, ברונזה וזכוכית צבעונית, 1900.

סגנון האר-נובו מצא את מקומו גם בארה"ב. לואיס קונפורט טיפני היה אחד ממעצבי האר-נובו הבולטים בניו-יורק. בצעירותו למד ציור בפריס. הוא סייר במצרים, ספרד ואיטליה והושפע מיצירות האומנות שפגש. טיפני התלהב במיוחד מזכוכית רומית עתיקה, מויטראז'ים בקתדראלות בצרפת. עם חזרתו לארה"ב, הוא פיתח שיטות עיבוד ויטראז'ים בזכוכית ומתכת. בתחילה, הוא עיצב בעיקר ויטראז'ים לחלונות לעשירי ניו-יורק.
כמעצב, התאכזב טיפני מרמת העיצוב התעשייתי בארה"ב. ב-1879 הקים חברה שפיתחה "זכוכית מחליפה צבעים". הוא עיצב בזכוכית פריטים שימושיים זולים כמו מנורות, אגרטלים ובקבוקי בושם. מוצריו יוצרו בפס ייצור המוני, כך שמחירם היה זול. במנורות השולחן שעיצב הוא שילב זכוכית צבעונית בנוסח הויטראז'ים של ימי הביניים. הצורה הכללית של האהיל מזכירה עלי כותרת. הרגל ובסיס המנורה עשויים ברונזה. בבסיס המנורה רואים כעין רשת-עורקים של עלים או כנפי חרקים. בזמן עיבוד הזכוכית, בעודה חמה, פוזרה עליה אבקת ברונזה, כך שהתקבל אפקט מתכתי זוהר.
מנורת טיפני יוצרה בייצור המוני כך שכמעט בכל בית בניו-יורק הייתה מנורת טיפני כלשהי בעשור הראשון של המאה ה-20.
טיפני נחשב לגדול מעצבי האר-נובו בארה"ב.

מילות מפתח:

אר-נובו בארה"ב, מעצב - טיפני, הושפע מאומנות מצרים ואירופה, ויטראז'ים בכנסיות בצרפת.
בניו-יורק: מנורות ואגרטלים, ייצור המוני, מנורת שולחן, ויטראז', עלי כותרת, אבקת ברונזה, רגל ובסיס מברונזה בצורת עלים או כנפי חרקים.

אר-נובו בברצלונה, ספרד

אנטוניו גאודי, כנסיית "המשפחה הקדושה", פרטים ממגדלי הכנסייה

אנטוניו גאודי, כנסיית "המשפחה הקדושה" (La Sagrada Família), ברצלונה, 1903-1926

הכנסייה נבנתה במרכז רובע מגורים במטרה לשמש מרכז דתי, חברתי ותרבותי לתושבי הרובע.

ביטוי להעלאת ערך המשפחה בנצרות הקתולית כמחאה נגד תהליך החילון שגבר יחד עם התגברות התיעוש.

ליד הכנסייה תוכננו להיבנות בתי מלאכה, בית-ספר ועוד. הבנייה מומנה מתרומות מאמינים,

לכן תהליך הבנייה היקר והמורכב ארך שנים רבות.

בשנותיו האחרונות הקדיש גאודי את כל זמנו לבניין הכנסייה. מותו של גאודי כתוצאה מתאונה, קטע את המשך הבנייה. היא חודשה והופסקה לסירוגין תוך מחלוקות רבות, משום שגאודי לא השאיר אחריו תוכניות עבודה מסודרות.

מבחינת עיצוב ארכיטקטוני, הושפע גאודי מסגנון האר-נובו (מוטיבים אורגנים בוטנים) ומהקתדרלות הגותיות שהתאפיינו במבנים גבוהים ובקווי מתאר ארוכים, חדים וצרים שיצרו את התחושה שהאדם קטן ביחס לאל. במבני הקתדרלות בלט עושר של פרטים וקישוטים, חלונות גדולים מעוטרים בויטראז'ים צבעוניים דרכם חדר אור מיסטי ושמימי אל תוך הכנסיה.

גאודי עיצב בצורה בלתי שגרתית. את עמודי הבניין בנה כך שהם נטויים אלכסונית זה כלפי זה ומחוברים בצורת קשתות פרבוליות. החלונות גותיים עם קשת מחודדת. הקיר שסביב הקשת מסוגנן בצורות עלים הנראים כתבליט עשוי חול.

בחזית המזרחית, פרטים מחיי ישו. השקעים והבליטות יוצרים משחקי אור מעניינים.

בראש המגדלים יצר עיגול מקשתות פרובליות מחוברות וקשתות קטנות עליהן, מעין פרח.

רוב החזית המזרחית נותרה לא צבועה, רק חלק קטן ממנה - דוגמיות של עלים, נצבעו בירוק ביניהן יונים לבנות המסמלות תקווה - רוח קודש על פי הנצרות.

גאודי תכנן לבנות שנים עשר מגדלי פעמונים (המסמלים את 12 השליחים) בגובה מאה מטרים אך הספיק לבנות רק שלושה. במרכז תכנן לבנות מגדל בגובה מאה ושבעים מטרים (יסמל את ישו). בניין הכנסייה נמצא כעת בתנופה וימשך על פי המשוער, עד לשנת 2026 (השנה המאה למותו של גאודי). המבנה מהווה אטרקציה תיירותית בולטת ומרשימה בברצלונה. 

אנטוניו גאודי, פארק גואל, ברצלונה

אנטוניו גאודי, פארק גואל, ברצלונה, ביתן הכניסה לפארק

אנטוניו גאודי, פארק גואל, ברצלונה, מעבר מקורה

אנטוניו גאודי, פארק גואל, ברצלונה, פרט מספסל אבן המעוטר בקרמיקה

אנטוניו גאודי, פארק גואל, ברצלונה, רחבת המשחקים מעל מגדל המים, 1910-1914

אזוביו דה גואל, פטרונו של גאודי, תכנן להקים שיכון וילות באזור הצופה על העיר ברצלונה. לשם כך הוא שכר את אנטוניו גאודי. בשל כישלון המיזם, שהיה מרוחק מהעיר ועל כן לא קרץ לעשירי התקופה, לא נבנו וילות נוספות והאזור נותר נטוש שנים רבות עד שנרכש על ידי עריית ברצלונה והפך לפארק ציבורי.

בפארק אלמנטים עיצוביים בהשראת אלמנטים מן הטבע. תוכננו בו אזורי בילוי, שבילים וספסלים באזורי מנוחה שנראו כמחילות באדמה. מעברי אבן מקורים ומקושתים יוצרים תחושה של אזור הרפתקני.

גאודי השתמש כאמור, בצבעים וצורות שהשתלבו עם הצמחייה ופני השטח.

בגרמי המדרגות שילב לטאה או דרקון ענק (אותו ניצח גאורגיאוס הקדוש המגן על קטלוניה שבירתה ברצלונה) מצופה בשברי אריחים צבעוניים.

המדרגות עולות אל רחבת ענק המשמשת כמגרש משחקים. מתחת למגרש עמודים תומכים, חלקם חלולים המנקזים מי גשמים למאגר מים ענק המשמש להשקיית הצמחים שבפארק. החלל שבין העמודים תוכנן למסחר.

ספסל האבן מתוכנן מבחינת הנדסת אנוש לתמיכה בגב תחתון. למרות החומר הקשיח הוא נוח לישיבה.

מי גשמים זורמים במהירות ממנו למרזבים כך שאזור הישיבה יבש זמן קצר לאחר הגשם.

הספסל מצופה בשברי אריחים צבעוניים ונראה כנחש מתפתל ענק.

אנטוניו גאודי, בית (קאזה) מילה, ברצלונה

 פרטים מהבניין

בית (קאזה) מילה, בית דירות גדול פינתי ממוקם במפגש בין שני רחובות. הבניין בצורת פינה מעוגלת, אין בו קווים ישרים. הקימורים וקיעורים של החזית נראים כגלי ים או דיונת חול. חזית הבניין עשויה אבן גיר מחוספסת המזכירה חול ים בשילוב אריחים לבנים. על הגג פתחים מעוטרים באבנים צורת צלבים. על גג הבניין ארובות בשלל צורות וצבעים הנראות כראשי לוחמים עם קסדות מצופות באריחי קרמיקה.

מעקות המרפסות שבחזית הבניין עשויים ברזל ועוצבו בצורה אורגנית - מזכירים צמחים מטפסים בין סלעים או אצות-ים. כל מרפסת שונה מהשנייה. קירות החדרים קמורים וקעורים ולהם יוצרו רהיטים תואמים.

הבניין נראה כפסל סביבתי.

מצגת בנושא גאודי בברצלונה

http://www.youtube.com/watch?v=Kp96lHHIvsE

בסוף המאה ה-19 הושפעה ברצלונה, יותר משאר הערים בספרד, מסגנון האר-נובו ששלט באירופה. ברצלונה פרחה בתחומי התרבות, התעשייה והעסקים. שכבה רחבה של בורגנות חיה בעיר. האר-נובו כונה בפי תושביה "מודרניסטה".
אנטוניו גאודי אנטוניו גאודי היה אדריכל שהתפרסם בזכות סגנון העיצוב הפיסולי של בנייניו. גאודי יצר בניינים בסגנון מקורי לחלוטין, לא שגרתי, השופע בדוגמאות סבוכות ומורכבות, צורות אורגניות (קונכיות, עלים ושורשים), קשתות ארוכות ומחודדות וצורות המזכירות זרימת מים. בניניו של גאודי משקפים את הייחוד של האר-נובו בברצלונה. בבנייניו הוא שילב צורות מהתקופה הגותית בה הייתה ברצלונה בירת קטלוניה העצמאית. הוא השתמש גם באלמנטים אורנמנטאליים מהתקופה המוסלמית בספרד של ימי הביניים. הצורות, הצבעים והחומרים בהם השתמש גאודי העניקו לו מעמד של פסל-אומן בנוסף להיותו אדריכל. הוא נמנע מלהשתמש בפלדה ובטון מזוין שאפיינו את סגנון הבנייה המודרני בתקופתו. גאודי העדיף להשתמש בחומרים טבעים כמו אבן ולבנים. הוא שילב פסיפסים, שברי חרסינה צבעוניים וזכוכית לעיטור חזיתות הבניינים שעיצב.
שלדי בניניו היו תמיד מאבן מלוטשת שנראתה כיציקת בטון. חלקי המבנה: המעקים, חלונות, מרפסות, גגות וארובות בעלי צורה מתמשכת ומעוקלת בסגנון אר-נובו - שונה מבניין מסורתי.
גאודי לא בנה מתוך תוכנית. הבניין עוצב תוך כדי בנייה. רק עשירי ברצלונה יכלו להשתמש בשרותיו כאדריכל כי תהליך הבנייה היה מורכב, יקר וארך מספר שנים. רוב בנייניו של גאודי נבנו בברצלונה. הם נראים כפסל סביבתי אורבני המעורר את סקרנותם של תיירים רבים הפוקדים את העיר, בהם: קאזה מילה, פארק גואל ומבנה כנסיית "המשפחה הקדושה" שלא הושלם עד היום. על פי אחת השמועות, הוא מת כאשר נדרס על ידי חשמלית בסמוך לכנסיית "המשפחה הקדושה" בעודו צועד לאחור, אוחז בתוכניות הבנייה של הקתדרלה ומסתכל על מגדליה.

שאלות חזרה

1. מי היה אנטוניו גאודי?

2. כיצד כונה סגנון האר-נובו בפי תושבי ברצלונה?

3. תאר את סגנון הבניה של גאודי.

4. באיזה חומרים השתמש גאודי?

5. כיצד נראו חלקי מבנה הבניינים של גאודי?

6. כיצד תכנן גאודי את בנייניו?

7. היכן נבנו רוב בנייניו של גאודי?

8. מי השתמש בשרותיו של גאודי?

9. תאר את כנסיית "המשפחה הקדושה".

10. תאר את פארק גואל.

11. תאר את בית (קאזה) מילה.