בוחן מסכם פרקים א' ב'

קישור לבוחן מסכם פרקים א' ב':
https://docs.google.com/fileview?id=0B2U-MmQiLHXLZjI3NjIxY2MtODM1Yy00MTlhLThlMDUtZmQ1NzI1ZmRiMzky&hl=en

המצאת הטלפון

התפתחות הטלפון מ-1900 עד 1937:

מלמעלה שלד ופמוט נר 1900 לערך

ניאופון 1929

טלפון מכתבה 1937

מרכזיית טלפון, 1900 לערך

אלכסנדר גרהם בל רשם פטנט על המצאת הטלפון בשנת 1876. בל היה מורה לחרשים כך שהוא בנה אפרכסת המותאמת לאוזן האדם. לא היה צורך בחוגה משום שהחיוג נעשה על ידי מרכזנית שקישרה את בעל הטלפון עם בעל מכשיר אחר לפי בקשתו. מכשיר הטלפון אפשר קשר בין אנשים לשימושים שונים.
בתכנון מכשיר הטלפון ישנם שיקולים המתבססים על הנדסת אנוש. לפני שנות העשרים של המאה הקודמת, הפומית והאפרכסת היו נפרדים, הפומית הייתה מעין עמוד קטן שאליו היתה קשורה ותלויה האפרכסת. כאמור לעיל, הקשר נוצר באמצעות מרכזיה.
כבר בשנות העשרים נפוץ הטלפון במקומות ציבוריים, בבתי מלון, מסעדות, בתי קפה ובבתים פרטיים.
בשנות השלושים, עיצב ג'ין הייברג מכשיר טלפון שכלל אפרכסת ופומית לדיבור ושמיעה במכשיר אחד יחד עם חוגה. הטלפון יוצר מבקליט שאפשר עיצוב מכשיר בעל שקעים ובליטות.
בשנות הששים, עם התפתחות הטכנולוגיה, שולבו פעולות ההאזנה, הדיבור והחיוג למכשיר אחד דמוי שפופרת.
כיום, בעקבות התפתחות האלקטרוניקה, נעשה החיוג על ידי לחצנים שטוחים, הטלפון נעשה משוכלל וכולל פעולות אוטומטיות רבות ביניהן מזכירה אוטומטית, פקס ועוד. מכשיר הטלפון בימינו מקבל עיצובים שונים ומגוונים בגלל המזעור בתחום האלקטרוניקה והתפתחות הטכנולוגיה.