* הייצור והצריכה ההמוניים בשיטה האמריקאית

ראה סרט מקסים של צ'ארלי צ'אפלין "זמנים מודרניים"

https://www.youtube.com/watch?v=YDrmKbOgAbk

מפעלי "פורד" פס ייצור בשיטת הסרט הנע

מפעלי "פורד", פס ייצור במחלקת רכיבי ההגה, מודל T, 1933

פרוק 3 מכוניות "קדילק" והרכבה מעורבת (האחדה) 1908

סמואל קולט, אקדח קולט "נייבי" 36, 1851

עקרונות האחדה

תנופת התיעוש התאפשרה הודות לטכניקות ייצור וארגון בעבודה, שהתבססו על עקרונות האחדה (סטנדרטיזציה). הכוונה כאן לייצור ממוכן של מוצרים, שרכיביהם זהים לחלוטין, כך שניתן להחליפם במקרה הצורך. הרכיבים יוצרו במכונות שנועדו לבצע סדרה של פעולות מכאניות. על מנת להגיע לדרגת האחדה כזאת, צריך היה להגיע לדיוק מרבי בתכנון המידות ובייצור הרכיבים, לפשט אותם ולארגן את שיטת העבודה של הרכבתם. פותחו מכונות מיוחדות לסוגי עבודה מיוחדים. התכנון והעיצוב הותאמו לתהליכי הייצור.
שיטת הייצור בסרט נע אפשרה ייצור המוני ברמה גבוהה ובמחיר נמוך. יתרונות השיטה הם רבים, חיסכון בכוח אדם, תהליכי ייצור מהירים, מחיר זול של המוצר, אפשרות החלפה מהירה וזולה של רכיב מקולקל.
תהליך הפיתוח ויישום השיטה התחיל במלחמת האזרחים בארה"ב (מדינות הצפון נגד מדינות הדרום). הצבא היה זקוק לנשק, בגדים ומזון. שיטת הייצור ההמוני על בסיס האחדה אפשרה לפרק מספר רובים, להשליך את רכיביהם לערימה ולהרכיב רובים חדשים מהרכיבים שנבחרו מהערימה.

שיטות הייצור ההמוני עברו גם לתחום האזרחי. שיטות ייצור אלו נודעו בשם "השיטה האמריקאית".
שיטה זו דגלה בתהליך ייצור מקוצר, מוצרים פשוטים וזולים, שוק צרכנים ממוצע ורחב, מכונות ייצור שחוסכות בכוח אדם.
ייצור המכוניות באירופה התבסס על עבודה ידנית ועל כמות מוגבלת של מכוניות. לעומת זאת בארצות הברית נהפכה המכונית לכלי פופולארי. שיטות ייצור בסרט נע חדרו גם לתעשיית המכוניות. הנרי פורד הכניס שיטות אלו למפעל המכוניות שלו. שש מאות אלף מכוניות דגם T יוצרו בשנת 1916. עלות ייצור המכונית 360 דולר. התפוקה גדלה פי 30 והמחיר ירד לחצי תוך שש שנים. עד שנת 1927 יוצרו 15 מיליון מכוניות מדגם זה. להנרי פורד מיחסים את המשפט הבא "כל אחד יכול לבחור לעצמו צבע כטעמו, בתנאי שיהיה זה שחור". משפט זה מבטא היטב את עקרון ההאחדה.

שיטות השיווק לצריכה המונית

דפים וקטלוג "סירס וריבאק", 1897.

שיטות השיווק לצריכה המונית

בעקבות הגידול בייצור התפתחו גם אמצעי השיווק. הם הפכו לחלק מתהליך הייצור. בתנאי המרחבים העצומים של ארה"ב, היה צורך להגיע לצרכנים במקומות רחוקים ונידחים. הוקמו חברות הפצה ביניהן "סירס וריבאק". השיווק נעשה בעזרת הדואר, על ידי שליחת קטלוגים פרסומיים של מוצרי חברות אמריקאיות. הקטלוגים שימשו תחליף לחנויות כל-בו במרכזים העירוניים עבור תושבי עיירות נידחות שלא יכלו לבקר בהן. עקב כך התפתח מאד ענף הפרסום בקטלוגים ובכרזות, בשלטי חוצות ובעיתונים.

הפרסום התאפיין בעומס מידע כתוב המפרט את יתרונות המוצרים המפורסמים ואת הכדאיות בקנייתם. הודגש המחיר הזול והעיצוב הנאה. הפרסום גרם לתחרות עצומה בין החברות המייצרות.

בעמוד השער לקטלוג משמאל, מוצגת אשה מרחפת בין עננים. היא אוחזת בידה הזמנת דואר למוצרים; בידה השנייה היא אוחזת קרן שפע ממנה נשפכים שפע של מוצרים. מימין מוצג זוג ממעמד בורגני עם כלב, קוראים בעיון קטלוג, מתחתם שם החברה באותיות גדולות. מטרת התמונה ליצור עניין והזדהות מצד ציבור הצרכנים הפוטנציאלי המקבל את הקטלוג.

בארה"ב היה יתרון לפרסום ולשיווק משום שכולם דברו אותה שפה - אנגלית. באירופה המצב היה קשה יותר משום שבארצות השונות דברו שפות שונות כך שהפרסום היה מקומי, מצומצם לארץ מסוימת ולא לכל אירופה.באנגליה ובאירופה כוון הפרסום למעמד הבינוני שביקש לחקות את טעם האריסטוקרטיה. בארה"ב כיוונו את הפרסום לשוק רחב שהושפע מטעם המעמד הבינוני באירופה. המהפכה התעשייתית בארה"ב הייתה מהירה מאירופה. מכונות ביצעו את רוב העבודות שבוצעו בעבר בכלים ידניים. שעות הפנאי גדלו ושבוע העבודה קוצר, רמת החינוך ורמת החיים עלו בהתאם.

* השפעות התפתחות הטכנולוגיה והתעשיה על העיצוב

* מוזיאון "אורסייה", פריס (לשעבר תחנת הרכבת קה ד'אורסיי)

תחנת רכבת על גדת נהר הסיין בפריס, הוקמה בשנת 1900. מבנה התחנה עשוי מוטות מתכת בשילוב של לוחות זכוכית. סגנון הבנייה חדיש לתקופה ומבטא הישג טכנולוגי. פנים המבנה השקוף הואר על ידי קרני השמש. רציפי התחנה היו קצרים כך שהשימוש בה לרכבת פסק והוסב לרשות הדואר בתקופת מלחמת העולם השנייה. בשנת 1977 נקבע על ידי ממשלת צרפת להפוך את המבנה למוזיאון. הוא הותאם למטרתו החדשה ונפתח בסוף שנת 1986.
קישור לסרטון המתאר את מוזיאון "אורסייה"
http://www.youtube.com/watch?v=Z86XsYHpwe0&noredirect=1

* ג'וזף פאקסטון, "ארמון הבדולח", לונדון 1851

ארמון הבדולח (The Crystal Palace) הוקם לקראת התערוכה העולמית הראשונה למוצרי תעשייה שהתקיימה בלונדון 1851. התערוכה הציגה שילוב בין תעשייה ואומנות. מתכנן המבנה היה ג'וזף פקסטון, גנן ואדריכל שעיצב את המבנה בצורת חממה. המבנה עשוי היה מברזל יצוק וזכוכית - חומר חדש שעד אז לא נראה במבנים ציבוריים. שילוב החומרים הללו הציג את הישגי הטכנולוגיה של התקופה הויקטוריאנית. הוא הוקם בזמן קצר יחסית לתקופה - תוך תשעה חודשים. השם "ארמון הבדולח" ניתן על ידי העיתון הסאטירי "פאנץ'". בסיום התערוכה פורק הארמון והורכב מחדש באחד הפרברים של לונדון.

תאור המבנה: צורת בזיליקה, אולם מרכזי גבוה ומקומר, בעל חלל פתוח; מצידיו אולמות נמוכים ממנו. שלד המבנה הורכב מ-3000 קורות ברזל חשופות שראו את נקודות החיבור שלהן; בגג ובחלק העליון של המבנה שולבו לוחות זכוכית שיצרו רושם של מבנה שקוף וקליל. סגנון זה היה הפוך למבנה הכבד עשוי אבן מהבנייה המסורתית המיושנת. הארמון עוצב בצורות גיאומטריות פשוטות - הבסיס של העיצוב המודרני. ג'וזף פקסטון שילב צורות מסורתיות כמו קשתות ומדליונים בחזית הבניין, אך בצורה מצומצמת.

בצד היתרונות התגלו בו גם חסרונות. המבנה תוכנן כחממה - ללא אוורור, הוא התחמם מאד בשעות היום והשהות בו הייתה בלתי נעימה.  

מקור: ויקיפדיה

סרטון קצר המתאר את "ארמון הבדולח"
http://www.youtube.com/watch?v=Vqs8SGpN3aA

ריהוט מתערוכת "ארמון הבדולח" 1851

כלים מתערוכת "ארמון הבדולח" 1851

* ג'וזף פאקסטון, חממות ב"קיו גארדנס" לונדון, ברזל יצוק, 1844

מבנה החממות היה עשוי  משלד ברזל ולוחות זכוכית על מנת שקרני השמש יחדרו פנימה.

המבנה הורכב מחלקים מודולאריים כך שניתן לפרקו ו ולהרכיבו מחדש בצורה פשוטה וקלה.

ג'ושיה וודג'ווד, כלי נוי בשיטת היושפה - חיקוי לכד קבורה רומי.

ג'ושיה וודג'ווד, "קרמיקת המלכה", כלי חרסינה חלקים וכלים מעוטרים בהדפסים.

תחנת רכבת, קינג קרוס, לונדון, פנים וחוץ, ברזל וזכוכית
המבנה עשוי היה מברזל יצוק וזכוכית - חומר חדש שעד אז לא נראה במבנים ציבוריים. שילוב החומרים הללו הציג את הישגי הטכנולוגיה של התקופה הויקטוריאנית. 

השפעות התפתחות הטכנולוגיה והתעשייה על העיצוב
יישומם של טכנולוגיות ותהליכי ייצור מהפכניים באנגליה וצרפת

במאות 18-19

לאחר המהפכה הצרפתית בשנת 1789, נאלצו בעלי המקצוע, האמנים והמעצבים שעבדו בשרות המלך, לעבוד כעצמאיים. המערכת הכלכלית לא הייתה מסודרת. לעומתם בבריטניה הייתה מערכת כלכלית מסחרית מאורגנת.

הגורמים הפוליטיים, חברתיים וכלכליים יחד, קבעו חוקים שהגנו על המסחר והתעשייה. בריטניה העצימה את כוחה הצבאי והימי, היא הקימה מושבות מעבר לים שהביאו להתפתחות המסחר והתעשייה. הבריטים האמינו שפיתוח התעשייה ישפר את רמת חייהם.

"המהפכה התעשייתית" החלה מאמצע המאה ה-18 ועד מחצית המאה ה-19. היא הביאה לשינויים טכנולוגיים, כלכליים וחברתיים באנגליה והתפשטה אחר כך באירופה ובארה"ב. את בתי המלאכה הקטנים שיצרו סדרות קטנות של מוצרים בשיטות ידניות ובמכונות פרימיטיביות פשוטות, החליפו מכונות חדישות שפעלו בעזרת קיטור או חשמל. המכונות ייצרו ועיבדו חומרי גלם בתחומי הברזל, הקרמיקה והטקסטיל בסדרות גדולות ובייצור המוני. המהפכה החדירה שכלולים ומיכון בייצור החקלאי והתעשייתי והובילה לעיור חלק ניכר מן האוכלוסייה, גידול ניכר במספר התושבים והעלאת רמת חייהם ותוחלת חייהם. המעמד הבינוני התרחב והפך לקהל צרכנים העיקרי שקנה יותר מתמיד. הביקוש למוצרים חדשים ולסחורות חדשות גבר ולעומת זאת המחירים ירדו והיו שווים לכל נפש.

קמו ממציאים בתחומי הטקסטיל, הקיטור, הקרמיקה וחרושת הברזל. הענפים שהתפתחו מאד היו:

עיבוד מוצרי ברזל: אפשר בניית גשרים מעל נהרות, מסילות רכבת - אפשרו פיתוח תחבורה שהשפיעה על ניידות האנשים ופיזור האוכלוסייה כך שהתאפשרה ההפרדה בין מקומות העבודה לאזור המגורים. הרכבת הייתה הסמל הבולט של התיעוש, מבנים - ברזל היציקה החליף את קורות העץ, עמודי ברזל שימשו כשלד למבני בתי חרושת, בתי מסחר ומחסנים. חממות לגידולים חקלאיים נבנו משלד ברזל וזכוכית שהורכב מחלקים מודולריים כך שניתן לפרקו בקלות ולהרכיבו מחדש. השווקים ותחנות הרכבת נבנו בשיטה זו שאפשרה מבנה רחב לקהל רב, "ארמון הבדולח" נועד לקלוט לתוכו מוצגים של תערוכה בינלאומית שנערכה בלונדון בשנת 1851. המבנה השתרע על שטח שאורכו 660 מטרים ויוצר מקורות ועמודים מברזל. מכונות וכלי עבודה. במתכות אחרות כמו נחושת ופליז ייצרו חגורות, אבזמים, כלי נוי, תכשיטים.

סרטון המציג יציקת ברזל:http://www.youtube.com/watch?v=z7iWyCgCzAM&p=212FC0C96C413919&playnext=1&index=62

טקסטיל: כותנה יובאה מארה"ב לענף הטקסטיל - הלבשה, וילונות, מפות, לבנים, סדינים וכד'. פותחו מכונות טוויה משוכללות שחסכו בכוח אדם.

קיטור: מנוע הקיטור היה המניע של התעשייה אל העידן המודרני. עד להמצאתו היו מניעים מכונות בעזרת בעלי חיים, רוח או מים. תעשיית הטקסטיל הייתה הראשונה שהשתמשה במנוע הקיטור - ייצור החוטים גדל והתפתח מאד. המצאת הקיטור הביאה להקמת הרכבת ובניית ספינות. ספינות הקיטור אפשרו טווח שיט ארוך ומהיר להובלת אנשים וסחורות. רכבות הקיטור חוללו מהפיכה בתחבורה - תנועה מהירה של אנשים לעבודה, מכפר לעיר, מעיר לעיר, מארץ לארץ.
סרטון המציג רכבת קיטור:

http://www.youtube.com/watch?v=4P0wgjpoQDw

קרמיקה: עם התפשטות הנוהג של שתיית תה, קפה וקקאו, גברה הדרישה לכלי חרסינה. שיטות הייצור והעיטור שוכללו לתהליך תעשייתי. הודות לתכנון נכון הצליחו להוריד את מחיר המוצרים כך שלמעמד הבינוני היו המוצרים בהישג יד. שיטות ההפצה והמכירה שוכללו - השתמשו בסוכני מכירות, מחקרי שוק וקטלוגים מסחריים.
ג'ושיה ודג'ווד הקים בית חרושת לייצור כלי קרמיקה. הוא פיתח תהליך ייצור המוני בעזרת מכונה. העיטור נעשה בהדפסה על כלי הקרמיקה. הסגנון היה ניאו קלאסי פשוט. לעתים הוא ייצר תבליטים שהודבקו על גבי הכלי. הכלים שקושטו בתבליטים אלו כונו "כלי יושפה" על שם הגוון המיוחד שלהם. ודג'ווד פיתח כלים חלקים מחומר בצבע קרם שעמד בחום גבוה ושימשו למערכות תה ולכלי אוכל ובישול. הם כונו "קרמיקת המלכה" על שם המלכה שרלוט.

ההתפתחות התעשייתית גרמה לכך שקצב החיים הואץ. מחד, התייחסו אליה כהישג טכנולוגי שמבטיח קדמה לאנושות ומאידך, התייחסו אליה כשטן שמשחית את הנוף, מרחיק את האדם מהטבע ומוריד את איכות חייו. התייחסות זו מלווה אותנו עד היום.

ומה בארה"ב?

בתחילת המאה ה-19 התפתחה מאד התעשייה בארה"ב. הכל היה חדש. האמריקאים היו פתוחים לקבלת חידושים. הדמוקרטיה עודדה פיתוח כלכלה חופשית. הקונגרס חוקק חוקים שעזרו לעסקים ולתעשייה. הוטלו מסים על מוצרי יבוא מאירופה כדי שהאוכלוסיה המקומית תקנה תוצרת מקומית.

הקרבות בגבול מקסיקו והמלחמות נגד האינדיאנים חייבו צבא גדול. פיתוח התעשייה איפשר לספק לו מדים, שמיכות, כלי נשק, מזון. התעשייה השתמשה במכונות אוטומטיות לייצור המוני. במקביל, אוכלוסיית ארה"ב גדלה בעקבות העליה הגדולה מאירופה ואסיה כך שהתעשייה שירתה גם אותם.

שאלות חזרה:

1. מהי "המהפכה התעשייתית"?

2. מה הביא להתפתחות המסחר והתעשייה בבריטניה?

3. מה גרם להורדת מחירים?

4. באיזה תחומים נוצרו חידושים והמצאות?

5. מי פיתח את תעשיית הקרמיקה?

6. כתוב על ההתפתחות בתחומים הבאים: קיטור, טקסטיל, ברזל, קרמיקה.

7. איזה סגנון ואיזה כינוי היו לכלים הקרמיים שייצר ג'ושיה ודג'ווד?

8. מה הביאה ההתפתחות התעשייתית?

9. מה קרה באותו זמן בארה"ב?

10. הסבר בקצרה על כל אחת מהתמונות.

גישת עיצוב "סמיוטית"

טלפון סנופי בהשראת סנופי - כלב הביגל של צ'ארלי בראון בסדרת

הקומיקס הוותיקה פינאטס

שנות ה-60
הגישה הסימלית נותנת למוצר משמעות אחרת.
סנופי הוא גם טלפון.
אין התייחסות להנדסת אנוש.

סלבדור דאלי

ספת "מיי ווסט"

שפתיה של השחקנית, מיי ווסט, היוו השראה לעיצוב הספה

היא משדרת חושניות בצבע כשפתון אדום עז.

למרות שהיא נראית רכה, היא נוקשה ללא ריפוד.

אין התיחסות להנדסת אנוש.

הספה הינה יצירת אומנות, מעין פסל המבטא את הרעיונות

הסוראליסטיים של סלבדור דאלי.

בגישת עיצוב "סמיוטית" המוצר מייצג תרבות. הצורה שלו מסמלת ערכים תרבותיים, משמעות ואוירה שלא קשורים לשימוש בו; לכאורה, אין קשר בין צורה לתיפקוד. הספה המעוצבת בצורת שפתיים חושניות מעוררת בנו דימוי המתקשר לארוטיקה ולא לריהוט. למוצר יש משמעות נוספת מעבר לעיצוב או השימוש בו. למוצר המעוצב בגישה הסימיוטית יש השפעה רגשית, פסיכולוגית והתנהגותית. למוצר משמעות שונה מיעודו.מכנסי הג'ינס יצגו בקרב האמריקאים של סוף המאה ה-19 מכנסי עבודה חזקים ונוחים ואילו בעיני הסובייטים - רוסים הם יצגו חברה קפיטליסטית, רודפת הון ומושחתת.

גישת עיצוב "נסיבתית"

אופנת "יוטיליטי" – אנגליה

במלחמת העולם ה-2

גויסו הגברים למלחמה והנשים הועסקו בתעשיה.

רוב המשאבים הופנו למלחמה

כך שנוצר מחסור בחומרי גלם לתעשיה

בעיקר לאוכלוסיה המקומית.

מחסור בבד יצר אופנה שהשתמשה
בשאריות בד שהיה מיועד למדי החיילים.

השמלה עשויה מחלקי בד שנתפרו אחד לשני

צמודה לגוף בעיצוב דומה למדי צבא.

אל ליסיצקי, דוכן נאומים

ששימש את לנין מנהיג המפלגה

הקומוניסטית בברית המועצות, 1920

להפצת רעיון הקומוניזם כערך עליון.

מבנה עשוי מתכת.

זוית המבנה משדרת תנופה וקידמה

של המהפכה הרוסית.

העיצוב שרת את רעיון המהפכה הקומוניסטית.

גישת עיצוב "נסיבתית" מייחסת משקל לנסיבות חברתיות, כלכליות ופוליטיות והשפעתן על העיצוב. גורמים נסיבתיים (פוליטיים, חברתיים וכלכליים) השפיעו על עיצוב המוצר. העיצוב כתופעה השפיע בסופו של דבר, לאחר זמן, על החברה, הכלכלה והפוליטיקה.
המעצב לא רק משפיע על צורת המוצר, הוא נושא תפקיד חברתי ופוליטי.

גישת עיצוב נסיבתית נוצרה מסיבות של לחץ פוליטי, חברתי וכלכלי. למעצב ניתן גם תפקיד חברתי ופוליטי. הוא מודע להשפעת מוצריו על קהל היעד. קיימת סיבה לעיצוב מוצר מסוים. המעצב משפיע על המשתמשים ועל סביבתם.

גישת עיצוב פורמליסטית

ג'ו פונטי, כסא "סופר לג'רה" 1960

עיצוב מינימליסטי,

מבנה עשוי עץ צבוע שחור,

המושב עשוי מקלעת נצרים.

כסא בעל משקל נמוך, קל להזזה, מתאים לשולחן אוכל.

מיס ואן דר רוה, כורסת/כסא ברצלונה
כריות מרובעות, מרופדות, מצופות עור שחור מבנה הכורסה עשוי מוטות אל חלד.
בין קושרות הכורסא רצועות עור עליהן מונחות הכריות.

בעיצוב הכורסה קיימת התייחסות להנדסת אנוש,

נוחות שימוש וחומרים חזקים לשימוש ארוך שנים.

גישת עיצוב "פורמליסטית" מתמקדת בצורה החיצונית של המוצר ובאופן תפקודו. הצורה אופטימאלית, ממלאת את דרישות התפקיד והייעוד של המוצר - קיים קשר הדוק בין צורה לתפקוד. תכנון המוצר מתייחס להנדסת אנוש (התאמה למבנה המשתמש ואופן השימוש במוצר), גודל, צורה, חומרים, צבע וצורה.

העיצוב מהו?

אבני צור מעובדות, תקופה פליאוליתית

עיטור על כד חרש פלישתי, מאה 12 לפנה"ס

המילה "עיצוב" מתיחסת למתן צורה לכל חפץ שנוצר ע"י האדם נעשה כתוצאה מתכנון – עיצוב המשלב צורה ותיפקוד.

המהפכה התעשייתית החלה ממחצית המאה ה-18 באנגליה ומשם התפשטה לאירופה ולאמריקה הצפונית. העולם המודרני התפתח הודות לה.
במרוצת המאה העשרים, במיוחד במדינות המתועשות, רבו מוצרי התעשייה ועזרו לאדם המודרני החל משרוך נעל ועד למטוסי סילון, קופסת שימורים ועד לכרזת פרסומת, ריהוט רחוב ועוד. העיצוב השפיע על התעשייה, הכלכלה, החברה ואיכות החיים.
בתחום העיצוב צמחו תחומים רבים והם: עיצוב גרפי, עיצוב קרמי, עיצוב אופנה, עיצוב סביבה, עיצוב תעשייתי שעוסק בתחומים רבים החל מכלי בית, מכשירים שונים, ריהוט ועד למכוניות.

גורמים המשפיעים על מעצב:
ייעוד המוצר - השימוש שיעשה בו.
חומרים.
תהליכי יצור.
אופן פעולתו.

הנדסת אנוש (ארגונומיה) - נוחות המשתמש, בטיחות.
קהל היעד - מבוגרים, ילדים, נכים.
מוצר לבית או לחוץ.
אריזה.
שיווק.
שיקולים כלכליים (מחיר, ייצור ושיווק)
טכנולוגיה.
אסתטיקה.
שיקולים חברתיים - פוליטיים.
היבטים פסיכולוגיים.

העיצוב מתייחס למוצר המוני (ייצור תעשייתי המוני) ולמוצר בודד ONE OFF למזמין יחד.