* השפעות התפתחות הטכנולוגיה והתעשיה על העיצוב

* מוזיאון "אורסייה", פריס (לשעבר תחנת הרכבת קה ד'אורסיי)

תחנת רכבת על גדת נהר הסיין בפריס, הוקמה בשנת 1900. מבנה התחנה עשוי מוטות מתכת בשילוב של לוחות זכוכית. סגנון הבנייה חדיש לתקופה ומבטא הישג טכנולוגי. פנים המבנה השקוף הואר על ידי קרני השמש. רציפי התחנה היו קצרים כך שהשימוש בה לרכבת פסק והוסב לרשות הדואר בתקופת מלחמת העולם השנייה. בשנת 1977 נקבע על ידי ממשלת צרפת להפוך את המבנה למוזיאון. הוא הותאם למטרתו החדשה ונפתח בסוף שנת 1986.
קישור לסרטון המתאר את מוזיאון "אורסייה"
http://www.youtube.com/watch?v=Z86XsYHpwe0&noredirect=1

* ג'וזף פאקסטון, "ארמון הבדולח", לונדון 1851

ארמון הבדולח (The Crystal Palace) הוקם לקראת התערוכה העולמית הראשונה למוצרי תעשייה שהתקיימה בלונדון 1851. התערוכה הציגה שילוב בין תעשייה ואומנות. מתכנן המבנה היה ג'וזף פקסטון, גנן ואדריכל שעיצב את המבנה בצורת חממה. המבנה עשוי היה מברזל יצוק וזכוכית - חומר חדש שעד אז לא נראה במבנים ציבוריים. שילוב החומרים הללו הציג את הישגי הטכנולוגיה של התקופה הויקטוריאנית. הוא הוקם בזמן קצר יחסית לתקופה - תוך תשעה חודשים. השם "ארמון הבדולח" ניתן על ידי העיתון הסאטירי "פאנץ'". בסיום התערוכה פורק הארמון והורכב מחדש באחד הפרברים של לונדון.

תאור המבנה: צורת בזיליקה, אולם מרכזי גבוה ומקומר, בעל חלל פתוח; מצידיו אולמות נמוכים ממנו. שלד המבנה הורכב מ-3000 קורות ברזל חשופות שראו את נקודות החיבור שלהן; בגג ובחלק העליון של המבנה שולבו לוחות זכוכית שיצרו רושם של מבנה שקוף וקליל. סגנון זה היה הפוך למבנה הכבד עשוי אבן מהבנייה המסורתית המיושנת. הארמון עוצב בצורות גיאומטריות פשוטות - הבסיס של העיצוב המודרני. ג'וזף פקסטון שילב צורות מסורתיות כמו קשתות ומדליונים בחזית הבניין, אך בצורה מצומצמת.

בצד היתרונות התגלו בו גם חסרונות. המבנה תוכנן כחממה - ללא אוורור, הוא התחמם מאד בשעות היום והשהות בו הייתה בלתי נעימה.  

מקור: ויקיפדיה

סרטון קצר המתאר את "ארמון הבדולח"
http://www.youtube.com/watch?v=Vqs8SGpN3aA

ריהוט מתערוכת "ארמון הבדולח" 1851

כלים מתערוכת "ארמון הבדולח" 1851

* ג'וזף פאקסטון, חממות ב"קיו גארדנס" לונדון, ברזל יצוק, 1844

מבנה החממות היה עשוי  משלד ברזל ולוחות זכוכית על מנת שקרני השמש יחדרו פנימה.

המבנה הורכב מחלקים מודולאריים כך שניתן לפרקו ו ולהרכיבו מחדש בצורה פשוטה וקלה.

ג'ושיה וודג'ווד, כלי נוי בשיטת היושפה - חיקוי לכד קבורה רומי.

ג'ושיה וודג'ווד, "קרמיקת המלכה", כלי חרסינה חלקים וכלים מעוטרים בהדפסים.

תחנת רכבת, קינג קרוס, לונדון, פנים וחוץ, ברזל וזכוכית
המבנה עשוי היה מברזל יצוק וזכוכית - חומר חדש שעד אז לא נראה במבנים ציבוריים. שילוב החומרים הללו הציג את הישגי הטכנולוגיה של התקופה הויקטוריאנית. 

השפעות התפתחות הטכנולוגיה והתעשייה על העיצוב
יישומם של טכנולוגיות ותהליכי ייצור מהפכניים באנגליה וצרפת

במאות 18-19

לאחר המהפכה הצרפתית בשנת 1789, נאלצו בעלי המקצוע, האמנים והמעצבים שעבדו בשרות המלך, לעבוד כעצמאיים. המערכת הכלכלית לא הייתה מסודרת. לעומתם בבריטניה הייתה מערכת כלכלית מסחרית מאורגנת.

הגורמים הפוליטיים, חברתיים וכלכליים יחד, קבעו חוקים שהגנו על המסחר והתעשייה. בריטניה העצימה את כוחה הצבאי והימי, היא הקימה מושבות מעבר לים שהביאו להתפתחות המסחר והתעשייה. הבריטים האמינו שפיתוח התעשייה ישפר את רמת חייהם.

"המהפכה התעשייתית" החלה מאמצע המאה ה-18 ועד מחצית המאה ה-19. היא הביאה לשינויים טכנולוגיים, כלכליים וחברתיים באנגליה והתפשטה אחר כך באירופה ובארה"ב. את בתי המלאכה הקטנים שיצרו סדרות קטנות של מוצרים בשיטות ידניות ובמכונות פרימיטיביות פשוטות, החליפו מכונות חדישות שפעלו בעזרת קיטור או חשמל. המכונות ייצרו ועיבדו חומרי גלם בתחומי הברזל, הקרמיקה והטקסטיל בסדרות גדולות ובייצור המוני. המהפכה החדירה שכלולים ומיכון בייצור החקלאי והתעשייתי והובילה לעיור חלק ניכר מן האוכלוסייה, גידול ניכר במספר התושבים והעלאת רמת חייהם ותוחלת חייהם. המעמד הבינוני התרחב והפך לקהל צרכנים העיקרי שקנה יותר מתמיד. הביקוש למוצרים חדשים ולסחורות חדשות גבר ולעומת זאת המחירים ירדו והיו שווים לכל נפש.

קמו ממציאים בתחומי הטקסטיל, הקיטור, הקרמיקה וחרושת הברזל. הענפים שהתפתחו מאד היו:

עיבוד מוצרי ברזל: אפשר בניית גשרים מעל נהרות, מסילות רכבת - אפשרו פיתוח תחבורה שהשפיעה על ניידות האנשים ופיזור האוכלוסייה כך שהתאפשרה ההפרדה בין מקומות העבודה לאזור המגורים. הרכבת הייתה הסמל הבולט של התיעוש, מבנים - ברזל היציקה החליף את קורות העץ, עמודי ברזל שימשו כשלד למבני בתי חרושת, בתי מסחר ומחסנים. חממות לגידולים חקלאיים נבנו משלד ברזל וזכוכית שהורכב מחלקים מודולריים כך שניתן לפרקו בקלות ולהרכיבו מחדש. השווקים ותחנות הרכבת נבנו בשיטה זו שאפשרה מבנה רחב לקהל רב, "ארמון הבדולח" נועד לקלוט לתוכו מוצגים של תערוכה בינלאומית שנערכה בלונדון בשנת 1851. המבנה השתרע על שטח שאורכו 660 מטרים ויוצר מקורות ועמודים מברזל. מכונות וכלי עבודה. במתכות אחרות כמו נחושת ופליז ייצרו חגורות, אבזמים, כלי נוי, תכשיטים.

סרטון המציג יציקת ברזל:http://www.youtube.com/watch?v=z7iWyCgCzAM&p=212FC0C96C413919&playnext=1&index=62

טקסטיל: כותנה יובאה מארה"ב לענף הטקסטיל - הלבשה, וילונות, מפות, לבנים, סדינים וכד'. פותחו מכונות טוויה משוכללות שחסכו בכוח אדם.

קיטור: מנוע הקיטור היה המניע של התעשייה אל העידן המודרני. עד להמצאתו היו מניעים מכונות בעזרת בעלי חיים, רוח או מים. תעשיית הטקסטיל הייתה הראשונה שהשתמשה במנוע הקיטור - ייצור החוטים גדל והתפתח מאד. המצאת הקיטור הביאה להקמת הרכבת ובניית ספינות. ספינות הקיטור אפשרו טווח שיט ארוך ומהיר להובלת אנשים וסחורות. רכבות הקיטור חוללו מהפיכה בתחבורה - תנועה מהירה של אנשים לעבודה, מכפר לעיר, מעיר לעיר, מארץ לארץ.
סרטון המציג רכבת קיטור:

http://www.youtube.com/watch?v=4P0wgjpoQDw

קרמיקה: עם התפשטות הנוהג של שתיית תה, קפה וקקאו, גברה הדרישה לכלי חרסינה. שיטות הייצור והעיטור שוכללו לתהליך תעשייתי. הודות לתכנון נכון הצליחו להוריד את מחיר המוצרים כך שלמעמד הבינוני היו המוצרים בהישג יד. שיטות ההפצה והמכירה שוכללו - השתמשו בסוכני מכירות, מחקרי שוק וקטלוגים מסחריים.
ג'ושיה ודג'ווד הקים בית חרושת לייצור כלי קרמיקה. הוא פיתח תהליך ייצור המוני בעזרת מכונה. העיטור נעשה בהדפסה על כלי הקרמיקה. הסגנון היה ניאו קלאסי פשוט. לעתים הוא ייצר תבליטים שהודבקו על גבי הכלי. הכלים שקושטו בתבליטים אלו כונו "כלי יושפה" על שם הגוון המיוחד שלהם. ודג'ווד פיתח כלים חלקים מחומר בצבע קרם שעמד בחום גבוה ושימשו למערכות תה ולכלי אוכל ובישול. הם כונו "קרמיקת המלכה" על שם המלכה שרלוט.

ההתפתחות התעשייתית גרמה לכך שקצב החיים הואץ. מחד, התייחסו אליה כהישג טכנולוגי שמבטיח קדמה לאנושות ומאידך, התייחסו אליה כשטן שמשחית את הנוף, מרחיק את האדם מהטבע ומוריד את איכות חייו. התייחסות זו מלווה אותנו עד היום.

ומה בארה"ב?

בתחילת המאה ה-19 התפתחה מאד התעשייה בארה"ב. הכל היה חדש. האמריקאים היו פתוחים לקבלת חידושים. הדמוקרטיה עודדה פיתוח כלכלה חופשית. הקונגרס חוקק חוקים שעזרו לעסקים ולתעשייה. הוטלו מסים על מוצרי יבוא מאירופה כדי שהאוכלוסיה המקומית תקנה תוצרת מקומית.

הקרבות בגבול מקסיקו והמלחמות נגד האינדיאנים חייבו צבא גדול. פיתוח התעשייה איפשר לספק לו מדים, שמיכות, כלי נשק, מזון. התעשייה השתמשה במכונות אוטומטיות לייצור המוני. במקביל, אוכלוסיית ארה"ב גדלה בעקבות העליה הגדולה מאירופה ואסיה כך שהתעשייה שירתה גם אותם.

שאלות חזרה:

1. מהי "המהפכה התעשייתית"?

2. מה הביא להתפתחות המסחר והתעשייה בבריטניה?

3. מה גרם להורדת מחירים?

4. באיזה תחומים נוצרו חידושים והמצאות?

5. מי פיתח את תעשיית הקרמיקה?

6. כתוב על ההתפתחות בתחומים הבאים: קיטור, טקסטיל, ברזל, קרמיקה.

7. איזה סגנון ואיזה כינוי היו לכלים הקרמיים שייצר ג'ושיה ודג'ווד?

8. מה הביאה ההתפתחות התעשייתית?

9. מה קרה באותו זמן בארה"ב?

10. הסבר בקצרה על כל אחת מהתמונות.