יוסף ברסקי, גימנסיה הרצליה, תל-אביב, 1909.
ב אלכסנדר ברוולד, בניין הטכניון הישן, חיפה - כניסה.
אלכסנדר ברוולד, בניין הטכניון הישן, חיפה - חזית וצד.
אלכסנדר ברוולד, בניין הטכניון הישן, חיפה 1912 צילום ישן.
רוז'י בן-יוסף ופיני לייטרסדורף, מעיל "משכית" בסגנון השכמיה באוהל בדואי, שנות ה-60.
אפרים משה לילין, מאי היהודי, 1903, איור מתוך ספר "שירת הגיטו".
זאב רבן ויעקב שטרק, כרזה לתערוכה של "בצלאל", 1913, הדפס אבן.
יחיא ימיני, לפי עיצוב של זאב רבן, חנוכיה, אבני חן, אמייל, שיש.
זאב רבן, "כסא אליהו", 1925-8, עץ אגוז, שטיח צמר,
רקמה על משי וקטיפה, תבליט שנהב, קמע אמייל וכסף.
תרבות ולאומיות
בשנת 1905 קבל הקונגרס הציוני החלטה על הקמת בית מדרש לאומנויות "בצלאל". בראש המוסד עמד פרופסור בוריס ש"ץ. המטרה להקמתו הייתה יצירת אומנות יהודית ישראלית וחידוש התרבות היהודית בארץ ישראל לאחר אלפיים שנות גלות. לשלב בין העבר להווה בארץ ישראל. בשנים הראשונות פעל "בצלאל" על פי התפיסה של "אמנות עם אומנות" (art and craft). דהיינו, שילוב אמנות - יצירתיות ודמיון עם אומנות - מלאכת יד. תלמידי המוסד התמחו באריגה, רקמה, צורפות, ציור, קדרות וחפצי מתכת (תשמישי קדושה וכו'). מוטיב בולט שאפיין את יצירות "בצלאל" הוא השילוב בין מזרח למערב ושילוב מוטיבים מדמויות וסיפורים מהתנ"ך.
שאיפת המייסדים הייתה ליצור סגנון מקומי שישתלב בייצור בסדרות גדולות.
בשנת 1935 הגיעה ל"בצלאל" קבוצה מגרמניה של מורים ותלמידים, בוגרי ה"באוהוס" שנסגר על ידי הנאצים. הם הביאו עמם את סגנון המודרניזם.
זיקה למקומי באופנה
בשנת 1954 הקימה רות דיין את חברת ההלבשה והרקמה "משכית" במטרה לספק מקור פרנסה לנשים עולות חדשות. בבגדי "משכית" שולבו דוגמאות של עדות ועמים שונים כמו תימנים, בדואים, פלסטינים. חלק ממוצרי החברה יוצרו בתעשייה לשוק המקומי ולחו"ל. השאיפה הייתה ליצור סגנון ישראלי-עברי חדש המושפע ממסורות יהודיות בעיקר מיהודי המזרח.
סגנון עברי באדריכלותאלכסנדר ברוולד הוא מראשוני האדריכלים שהשפיעו בארץ ישראל על הסגנון האקלקטי - שילוב מספר סגנונות בנייה. הוא תכנן את בניין הטכניון הישן שהוקם ב-1912. הוא ניסה ליצור סגנון מקומי חדש - "אדריכלות ישראלית" שיבטא את שובו של העם היהודי לארצו. סגנון שיציג את תרבות העם היהודי וארץ ישראל. הוא התרשם והושפע מסגנון הבנייה האסלאמית. בבנייניו הוא שילב בין מזרח ומערב - קשתות בסגנון מזרחי ומעליהן גמלוני לבנים בסגנון צפון אירופי.
בתכנון בניין הטכניון הוא נתן לו אופי ציבורי וממלכתי באמצעות סימטריה ובולטות ביחס לסביבה.
יוסף ברסקי הוא האדריכל שתכנן את בניין "גימנסיה הרצליה" הישן שהוקם בשנת 1909. המבנה תוכנן בסגנון אקלקטי, סגנון שניסה ליצור "אדריכלות ישראלית" חדשה. בבניין שולבו אלמנטים שונים מסגנונות בנייה מזרחיים יחד עם סגנונות אירופיים. גם כאן הוא נבנה בצורה סימטרית על גבעה קטנה בקצה רחוב הרצל בתל-אביב, על מנת שיבלוט על רקע הסביבה. הנוכחות המרשימה של הבניין העידה על חשיבות החינוך בישוב.
שאיפת המייסדים הייתה ליצור סגנון מקומי שישתלב בייצור בסדרות גדולות.
בשנת 1935 הגיעה ל"בצלאל" קבוצה מגרמניה של מורים ותלמידים, בוגרי ה"באוהוס" שנסגר על ידי הנאצים. הם הביאו עמם את סגנון המודרניזם.
זיקה למקומי באופנה
בשנת 1954 הקימה רות דיין את חברת ההלבשה והרקמה "משכית" במטרה לספק מקור פרנסה לנשים עולות חדשות. בבגדי "משכית" שולבו דוגמאות של עדות ועמים שונים כמו תימנים, בדואים, פלסטינים. חלק ממוצרי החברה יוצרו בתעשייה לשוק המקומי ולחו"ל. השאיפה הייתה ליצור סגנון ישראלי-עברי חדש המושפע ממסורות יהודיות בעיקר מיהודי המזרח.
סגנון עברי באדריכלותאלכסנדר ברוולד הוא מראשוני האדריכלים שהשפיעו בארץ ישראל על הסגנון האקלקטי - שילוב מספר סגנונות בנייה. הוא תכנן את בניין הטכניון הישן שהוקם ב-1912. הוא ניסה ליצור סגנון מקומי חדש - "אדריכלות ישראלית" שיבטא את שובו של העם היהודי לארצו. סגנון שיציג את תרבות העם היהודי וארץ ישראל. הוא התרשם והושפע מסגנון הבנייה האסלאמית. בבנייניו הוא שילב בין מזרח ומערב - קשתות בסגנון מזרחי ומעליהן גמלוני לבנים בסגנון צפון אירופי.
בתכנון בניין הטכניון הוא נתן לו אופי ציבורי וממלכתי באמצעות סימטריה ובולטות ביחס לסביבה.
יוסף ברסקי הוא האדריכל שתכנן את בניין "גימנסיה הרצליה" הישן שהוקם בשנת 1909. המבנה תוכנן בסגנון אקלקטי, סגנון שניסה ליצור "אדריכלות ישראלית" חדשה. בבניין שולבו אלמנטים שונים מסגנונות בנייה מזרחיים יחד עם סגנונות אירופיים. גם כאן הוא נבנה בצורה סימטרית על גבעה קטנה בקצה רחוב הרצל בתל-אביב, על מנת שיבלוט על רקע הסביבה. הנוכחות המרשימה של הבניין העידה על חשיבות החינוך בישוב.
סיכום:בראשית המאה ה-20, עם התחדשות העלייה לארץ ישראל חלה פעילות בתחום העיצוב והאדריכלות בארץ ישראל. ראשוני המעצבים והאדריכלים ניסו ליצור סגנון ארץ ישראלי חדש שישלב בין המזרח (דמויות מהתנ"ך, אומנות יהודי המזרח ואומנות האסלאם) לבין המערב - אירופה. בתחום העיצוב בלט בית מדרש לאומנויות "בצלאל", בתחום האופנה חברת "משכית" ובתחום האדריכלות אלכסנדר ברוולד ויוסף ברסקי.
בית מדרש לאומנויות "בצלאל" נוסד במטרה ליצור אומנות יהודית ישראלית ולשלב בין העבר להווה בארץ ישראל. בשנים הראשונות פעל "בצלאל" על פי התפיסה של "אמנות עם אומנות" (art and craft), שילוב אמנות - יצירתיות ודמיון עם אומנות - מלאכת יד. תלמידי המוסד התמחו באריגה, רקמה, צורפות, ציור, קדרות וחפצי מתכת (תשמישי קדושה וכו'). סגנון בולט ביצירות "בצלאל" הוא השילוב בין מזרח למערב ושילוב מוטיבים מדמויות וסיפורים מהתנ"ך.
בתחום האופנה הוקמה חברת "משכית". בבגדיה שולבו דוגמאות של עדות ועמים שונים כמו תימנים, בדואים, פלסטינים. השאיפה הייתה ליצור סגנון ישראלי-עברי חדש המושפע ממסורות יהודיות בעיקר מיהדות המזרח.
בתחום האדריכלות תכנן אלכסנדר ברוולד את בניין הטכניון הישן שהוקם ב-1912. הוא ניסה ליצור סגנון מקומי חדש - "אדריכלות ישראלית". בבנייניו הוא שילב בין מזרח ומערב - קשתות בסגנון מזרחי ומעליהן גמלוני לבנים בסגנון צפון אירופי. לבניין הטכניון ניתן אופי ציבורי וממלכתי באמצעות סימטריה ובולטות ביחס לסביבה.
יוסף ברסקי תכנן את בניין "גימנסיה הרצליה" הישן שהוקם בשנת 1909 בסגנון "אדריכלות ישראלית" חדשה. בבניין שולבו אלמנטים שונים מסגנונות בנייה מזרחיים יחד עם סגנונות אירופיים. גם כאן הוא נבנה בצורה סימטרית על גבעה קטנה בקצה רחוב הרצל בתל-אביב, על מנת שיבלוט על רקע הסביבה.
בית מדרש לאומנויות "בצלאל" נוסד במטרה ליצור אומנות יהודית ישראלית ולשלב בין העבר להווה בארץ ישראל. בשנים הראשונות פעל "בצלאל" על פי התפיסה של "אמנות עם אומנות" (art and craft), שילוב אמנות - יצירתיות ודמיון עם אומנות - מלאכת יד. תלמידי המוסד התמחו באריגה, רקמה, צורפות, ציור, קדרות וחפצי מתכת (תשמישי קדושה וכו'). סגנון בולט ביצירות "בצלאל" הוא השילוב בין מזרח למערב ושילוב מוטיבים מדמויות וסיפורים מהתנ"ך.
בתחום האופנה הוקמה חברת "משכית". בבגדיה שולבו דוגמאות של עדות ועמים שונים כמו תימנים, בדואים, פלסטינים. השאיפה הייתה ליצור סגנון ישראלי-עברי חדש המושפע ממסורות יהודיות בעיקר מיהדות המזרח.
בתחום האדריכלות תכנן אלכסנדר ברוולד את בניין הטכניון הישן שהוקם ב-1912. הוא ניסה ליצור סגנון מקומי חדש - "אדריכלות ישראלית". בבנייניו הוא שילב בין מזרח ומערב - קשתות בסגנון מזרחי ומעליהן גמלוני לבנים בסגנון צפון אירופי. לבניין הטכניון ניתן אופי ציבורי וממלכתי באמצעות סימטריה ובולטות ביחס לסביבה.
יוסף ברסקי תכנן את בניין "גימנסיה הרצליה" הישן שהוקם בשנת 1909 בסגנון "אדריכלות ישראלית" חדשה. בבניין שולבו אלמנטים שונים מסגנונות בנייה מזרחיים יחד עם סגנונות אירופיים. גם כאן הוא נבנה בצורה סימטרית על גבעה קטנה בקצה רחוב הרצל בתל-אביב, על מנת שיבלוט על רקע הסביבה.
שאלות חזרה
1. מה היתה הסיבה להקמת בית מדרש לאמנות "בצלאל"?
2. מה היתה תפיסת ההוראה ב"בצלאל"?
3. במה התמחו תלמידי "בצלאל"?
4. מה אפיין את יצירות "בצלאל"?
5. מה היתה הסיבה להקמת חברת "משכית"?
6. מה אפיין את בגדי אופנת "משכית"?
7. איזה סיגנון בנייה ניסו אלכסנדר ברוולד ויוסף ברסקי ליצור בארץ?
8. ממה הם הושפעו?
9. תאר את בניין הטכניון.
10. מהו סגנון אקלקטי?
11. היכן נבנה בניין "גימנסיה הרצליה"?
12. תאר את בניין "גמנסיה הרצליה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה