* איטליה – עיצוב קונפורמיסטי - סולידי ועיצוב רדיקלי

פיירו גילורי מקבוצת "סטודיו 65", מושב קפיטלו, 1971 (ייצור מחודש 1986),
פוליאוריתן מוקצף, לכה, 82X110X120 ס"מ, לחברת "גופרן" (מתאים גם ל"פוסט – מודרניזם")

עמנואל פונציו וצזאר קאסאטי' מנורת "גלולה", פלסטיק צבעוני בציפוי אקרילי, 1969 לחברת "פונטור".

עיצוב רדיקלי - האחים קסטיליוני, מנורת נחש "בואלום", 2 מטר אורך,

אקריל גמיש עם ספירלה פנימית, סוף שנות ה-60 לחברת "ארטמיד".

עיצוב רדיקלי - קבוצת גאטי, תיאודורו, פאוליני, כסא נוח אנטומי "סאקו", 1969,

קנבס צבעוני ממולא פתיתי קלקר לחברת "זאנוטה".

עיצוב רדיקלי - קבוצת לומאצי, ד'אורבינו, דה פה, כורסת פלסטיק מתנפחת כמזרון ים לחברת "זאנוטי".

עיצוב רדיקלי - קבוצת לומאצי, ד'אורבינו ודה פה, ספה מתנפחת, "BLOW" 1968",

פי.וי.סי שקוף לחברת "זאנוטה".

עיצוב רדיקלי - קבוצת לומאצי, ד'אורבינו, דה פה, "כורסת כפפת בייסבול", 1970 לחברת "פולטרונובה".

עיצוב רדיקלי - דה פה, כסאות נוח בדגם כפפת איגרוף, 1970.

עיצוב רדיקלי - גאטנו פשה, כסא "דונה", 1969, פוליאוריתן מוקצף, סריג ניילון.

עיצוב רדיקלי - האחים קסטיליוני, כסא על בסיס
מושב אופניים, 1957, לחברת "זאנוטה".

עיצוב רדיקלי - האחים קסטיליוני, כסא "טרקטור",1957,

פלדה בציפוי כרום, עץ אשור ופח בציפוי לכה לחברת "זאנוטה".

עיצוב קונפורמיסטי - לאונרדו פיורי, ארון מגרות לתצוגת בגדים, 
אקריליק שקוף לחברת "זאנוטה".

עיצוב קונפורמיסטי - כלים מפלסטיק כחיקוי לשיש, לחברת "בנדל סטרה"
אביזרי אמבט משנות ה-70 לחברת "קונרן".

עיצוב קונפורמיסטי - אטורה סוטסאס, כסא כתבנית,
פרט ממערכת משרדית "סיסטמה" 1969 לחברת "אוליבטי".

עיצוב קונפורמיסטי - אטורה סוטסאס, ריהוט משרדי וחלוקה למחיצות,
אולם חברת "אוליבטי", 1969

עיצוב קונפורמיסטי - מרקו זנוסו וריצ'רד סאפר,
"טלויזיה שחורה" 1969 לחברת "בריוווגה".

עיצוב קונפורמיסטי - אקילה קסטליוני, מנורות "ארקו", 
בסיס – שיש, רגל – אלומיניום לחברת "פלוס".

עיצוב קונפורמיסטי - מריו בליני כסא "CAB" 1977, 
שלד פלדה וכיסוי עור לחברת "קסינה".

עיצוב קונפורמיסטי - ויקו מגיסטרסי, כסא "סלנה"
פלסטיק וסיבי זכוכית, 1968-9, לחברת "ארטמיד".

עיצוב קונפורמיסטי - ג'יאנקרלו פיירטי, כסא מתקפל,
דגם "פליה" שנות ה-60,

שלד אלומיניום מלוטש, מושב וגב אקריליק ורוד ושקוף.

עיצוב קונפורמיסטי - ג'ו פונטי, כסא "סופה לג'רה" (סופר קל),1957, 
עץ מילה בציפוי לכה, נצרים, לחברת "קסינה".

עיצוב קונפורמיסטי - סולידי

באיטליה של שנות ה-60 בלטו שני כיווני עיצוב: "קונפורמיסטי" ו"רדיקלי". הרדיקלים דגלו ב"אנטי-עיצוב", ואילו הקונפורמיסטים שיתפו פעולה עם היצרנים בתחומי התאורה, ריהוט, מכשירים לבית ולמשרד ביצור המוני. הגישה הייתה בכיוון המודרניזם אבל לעיצוב היה סגנון מיוחד - אלגנטי איטלקי. המעצבים חיפשו פתרונות אסתטיים שישתלבו עם תפעול המוצר. מוצרים איטלקיים שידרו יוקרה המתקשרת לחיי פאר למרות שיוצרו ביצור המוני. הסגנון המלוטש והמושלם קבל את התואר "טכנו-שיק" (אלגנטי). המוצרים יועדו לחברה המודרנית והיה להם שוק בינלאומי נרחב. מעצבים באיטליה זכו להכרה ולמעמד חשוב, זכו לפרסים באיטליה ומחוצה לה.
העיר מילנו שימשה כמרכז עיצוב באיטליה. שתי חברות: "קרטל" ו"אוליבטי" בלטו בעיצוב האיטלקי. חברת "קרטל" הצטיינה במוצרי הפלסטיק שלה שנועדו לבית, למשרד ולמפעלי תעשייה כגון: אביזרים לרכב, כלי בית, ריהוט, מכשירי תאורה, ציוד לתעשייה ולמעבדות. החברה השקיעה בפיתוח חומרי הפלסטיק והצליחה לחקות חומרים כגון: שיש ועץ.
חברת "אוליבטי" פעלה בתחום מכשור משרדי ובשנות השישים עברה למוצרים אלקטרוניים כגון: מכונות כתיבה, מכונות חישוב ומחשבים. בשנת 1966 שיווקה "אוליבטי" את המחשב המשרדי הראשון. בעיצוב מוצרי החברה הושם דגש על הנדסת אנוש לנוחות המשתמש יחד עם צורה מקורית וצבעונית המוסיפה לאווירה במשרד.

עיצוב רדיקלי

המעצבים הרדיקלים באיטליה של שנות ה-60 התנגדו לקונפורמיסטים שפעלו בעד השתלבות בתעשייה, ייצור המוני, עיצוב בטעם טוב, אסתטיקה מושלמת בסגנון יוקרתי. הם פעלו כנגד ייצור המוני מתועש. ניכר היה שהם הושפעו מסגנון הפופ האמריקאי ומאמנות הפופ הבריטית – קיטש ואומנות פופולארית. הרדיקלים דגלו ביצור מוצרים יוצאי דופן, בלתי שגרתיים, בעלי דמיון המעוררים השתאות, שאלות, ויכוחים ושעשוע. הם פעלו כקבוצות שהוגדרו כ"אנטי עיצוב" וכיחידים. הם הביעו מחאה כנגד חברת השפע, הקפיטליזם והתעשייה. למרות שבתחילת דרכם הם הצהירו כי הם מתנגדים לייצור המוני מתועש, הרי שכבר בשנות השבעים והשמונים הפופולאריות של הסגנון הרדיקלי הפכה לבינלאומית ומוצרי הזרם הרדיקלי יוצרו בתעשייה לשוק ההמוני. הזרם ייצג את הפוסט מודרניזם. פופולאריות הסגנון הרדיקלי בעולם הביאה להכרה בינלאומית במוניטין של העיצוב האיטלקי. מוניטין זה תרם רבות לכלכלת איטליה שנהנתה ממכירת מוצריה לרחבי העולם.

סיכום:

בשנות ה-60 בלטו באיטליה שני סגנונות עיצוב והם: קונפורמיסטי/סולידי - הליכה בתלם, עיצוב הפועל לפי כללי עיצוב מקובלים. הסגנון השני היה רדיקלי - הפוך מהסולידי, לא שגרתי, פורץ גבולות, מבצע שינויים, בעל דמיון, מעורר שאלות, מושפע מאמנות הפופ האמריקאית והבריטית.

המעצבים הקונפורמיסטים/סולידים, שתפו פעולה עם התעשייה ותכננו מוצרים לבית, למשרד ולמפעלי תעשייה שבלטו בהנדסת אנוש שלהם יחד עם אסתטיקה גבוהה. העיצוב האיטלקי בלט באיכותו וכונה "טכנו-שיק" (אלגנטי). התעשייה האיטלקית פעלה בפיתוח חומרי הפלסטיק והצליחה לחקות חומרים כגון: שיש ועץ על מנת להעמניק להם מראה יוקרתי.

המעצבים הרדיקלים התנגדו בתחילה לייצור המוני של מוצריהם אך עם התגברות הדרישה למוצריהם מצד השוק המקומי ומארצות אחרות הם שינו גישה ושיתפו פעולה עם התעשייה לייצור המוני. המניע לכך היה כלכלי. הסגנון הרדיקלי הביא להכרה בינלאומית במוניטין של העיצוב האיטלקי.

בתמונות אנו רואים את ההבדל בין העיצוב הסולידי לעומת הרדיקלי. שני הסגנונות הביאו להכרה בינלאומית במוניטין של העיצוב האיטלקי. מוניטין זה תרם רבות לכלכלת איטליה שנהנתה ממכירת מוצריה לרחבי העולם.

שאלות חזרה

1. איזה מעצבים פעלו בשנות ה-60 באיטליה?

2. מהו סגנון קונפורמיסטי/סולידי וכיצד כונה סגנון זה?

3. באיזה תחומים פעלו המעצבים הקונפורמיסטים?

4. מהו סגנון רדיקלי?

5. מה יצג סגנון זה?

6. מה הסיבה לפופולאריות הרבה לסגנון הרדיקלי בעולם?

7. השווה בין כסא מסתובב לכתבנית (חברת "אוליבטי") לכסא מושב אופניים (חברת "זאנוטה"), מבחינת סגנון, חומרים, הנדסת אנוש, תדמית.