בתקופת ימי השיקום בגרמניה של אחרי המלחמה, נוצר שיתוף פעולה מוצלח בין בית ספר לעיצוב בעיר אולם לחברת "בראון" שהוקמה על ידי מקס בראון. בתחילה, יצרה החברה בעיקר מכשירי רדיו ופטפון בייצור המוני. המעצבים המשיכו את הקו העיצובי (מודרניזם) של ה"באוהאוס" - עיצוב בצורות גיאומטריות פשוטות, גימור נקי, ויחסי גודל מדודים, חשיבה הגיונית שימוש בגוונים של שחור ולבן. לטענתם, בעיצוב צריך להדגיש את החשוב ולהשליך את המיותר. מוצרי "בראון" כונו "תדמית הקופסה השחורה".בשנת 1950 הוציאה החברה לשוק את מכונת הגילוח החשמלית הראשונה שלה. המכונה עוצבה בשנת 1938 אך פיתוחה עוכב בגלל מלחמת העולם השנייה.
לאחר מות מקס בראון, המשיכו את דרכו שני בניו. הם דגלו בגישת עיצוב המבוססת על צמצום מקסימאלי של עיצוב צורני. סגנון זה מוצא ביטוי במכשירי חשמל, באריזתם, בלוגו ובפרסום.
מוצרי "בראון" עוברים תהליך של חשיבה הגיונית תוך שאיפה להרמוניה עיצובית. הם משלבים חדשנות טכנולוגית יחד עם פונקציונאליות. עם קבוצת המעצבים של "בראון" נימנו בין היתר המעצבים: הנס גוגלוט, דיטר רמס וגרד אלפרד מולר, אשר היו אחראים על כמה ממוצריה הידועים של החברה, ביניהם (1959) SK 4 - רדיו-פטיפון, ו - (1957) KM 3 - מערבל רב-תכליתי למטבח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה