פתח הכניסה לאולם המשפט, בית המשפט העליוןמקור השראה להשוואה: שער האריות בחומת ירושלים, (תמונה למעלה)
חצר הקשתות באגף המנהלה ולשכות השופטים , בית המשפט העליון (מקור השראהלהשוואה: חצר מוזיאון רוקפלר, למטה)
במרכז החצר עוברת אמת-מים וממוקמת בריכה, ויחד הן יוצרות צורה של מפתח – המפתח לצדק ולאמת.
פתח הכניסה לאולם המשפט, בית המשפט העליוןשער הכניסה לבית הכנסת בברעם, מאה 3 לספירה (תמונה למעלה)
אולם המשפט, 220 מ"ר, ל- 70 איש, בית המשפט העליוןמקור השראה לקשתות: חדר הסעודה האחרונה, הר ציון, ירושלים, מאה 13 (תמונה למעלה)
מקור השראה להשוואה: קבר בני חזיר, נחל קדרון, מאה 1 לספירה.
מקור השראה להשוואה: יד אבשלום, נחל קדרון, מאה 1 לספירה.
בית המשפט העליון, מבט מלמעלה.
בית-המשפט העליון הוא מקום מושבה של הרשות השופטת במדינת ישראל. יחד עם משכן הכנסת (הרשות המחוקקת) והמשטרה (הרשות המבצעת) הוא מהווה את אחד משלושת הבסיסים של שלטון החוק במדינה הדמוקרטית. בתיכנון בניין בית המשפט הדגישו האדריכלים רם כרמי ועדה כרמי-מלמד את היחס אל העבר, אל הזיכרון העתיק אל ירושלים. המבנה אם כן מתייחס בצורותיו הן למקום שבו הוא נבנה - העיר ירושלים, על המסורת האדריכלית והתרבותית שלה, הן למסורת הקדומה של המשפט העברי והן לתפקידו כבית-משפט עליון מודרני. כלומר, המבנה מתבסס על שלושה רבדים:
1. רובד מקומי (העיר ירושלים),
2. רובד לאומי-היסטורי ותרבותי (התנ"ך והמקורות היהודיים)
3. ורובד אוניברסלי (משפט וצדק).
קיימת התייחסות לערכים תרבותיים ולערכים המסורתיים של המקום, תוך פרשנות שלהם ביחס לתפקוד העכשווי (משפט) של הבניין. האדריכלות פוסט מודרנית של שנות השבעים והשמונים. משלבת אלמנטים אדריכליים קלאסיים במבני ציבור. המבנה כולו מחולק לארבעה אגפים: אולמות המשפט, לשכות השופטים, הספרייה והחנייה.
ארבעת האגפים מתייחסים לארבעת הרבעים של ירושלים העתיקה, ומחלקים אותם שני צירים מאונכים זה לזה. העיר הטיפוסית בתקופת האימפריה הרומית נבנתה על-פי דגם זה של מחנה צבאי, על שטח מרובע ששני הצירים חילקו אותו לארבעה אזורים שווים למדי.
המבנה כולו מוקף בחומה בעלת חלונות ארוכים וצרים המזכירים בצורתם את חרכי הירי בחומת העיר ירושלים. בזמן העתיק ישבו השופטים ליד חומות ושער העיר. השפה האדריכלית של המבנה מבוססת על צורות גיאומטריות מדויקות.
אולמות בית המשפט מוארכים בהשפעת הבזיליקה הרומית - מבנה ציבורי שבו התקיימו גם משפטים ואסיפות. גם כנסיות ובתי כנסת נבנו בהשפעת הבזיליקה. הכניסה לכל אולם מעוצבת כשער כניסה, בהתייחס למסורת של ישיבת השופטים בשער החומה בתקופת המקרא.
האולמות שתכננה עדה כרמי-מלמד מעוצבים בפשטות יחסית ובניקיון גיאומטרי, והאולמות שתכנן רם כרמי הם מפוארים, ומקשטים אותם כותרות מוזהבות, המתייחסות למסורת הרומית.
החצר סגורה ומוקפת בקשתות. מקור ההשראה שלה הוא החצר הפנימית של מוזיאון רוקפלר. במרכז החצר עוברת אמת-מים וממוקמת בריכה, ויחד הן יוצרות צורה של מפתח – המפתח לצדק ולאמת. המים משקפים את השמים, ומתייחסים לפסוק מתהילים: "אמת מארץ תצמח וצדק משמיים נשקף" (תהילים פ"ה, י"ב). המים גם מסמלים את התנאי הראשוני להיווצרותה של חברה אנושית. המים זורמים בקו ישר, המבטא את עקביות החוק וחוסר פנייתו.
1. רובד מקומי (העיר ירושלים),
2. רובד לאומי-היסטורי ותרבותי (התנ"ך והמקורות היהודיים)
3. ורובד אוניברסלי (משפט וצדק).
קיימת התייחסות לערכים תרבותיים ולערכים המסורתיים של המקום, תוך פרשנות שלהם ביחס לתפקוד העכשווי (משפט) של הבניין. האדריכלות פוסט מודרנית של שנות השבעים והשמונים. משלבת אלמנטים אדריכליים קלאסיים במבני ציבור. המבנה כולו מחולק לארבעה אגפים: אולמות המשפט, לשכות השופטים, הספרייה והחנייה.
ארבעת האגפים מתייחסים לארבעת הרבעים של ירושלים העתיקה, ומחלקים אותם שני צירים מאונכים זה לזה. העיר הטיפוסית בתקופת האימפריה הרומית נבנתה על-פי דגם זה של מחנה צבאי, על שטח מרובע ששני הצירים חילקו אותו לארבעה אזורים שווים למדי.
המבנה כולו מוקף בחומה בעלת חלונות ארוכים וצרים המזכירים בצורתם את חרכי הירי בחומת העיר ירושלים. בזמן העתיק ישבו השופטים ליד חומות ושער העיר. השפה האדריכלית של המבנה מבוססת על צורות גיאומטריות מדויקות.
אולמות בית המשפט מוארכים בהשפעת הבזיליקה הרומית - מבנה ציבורי שבו התקיימו גם משפטים ואסיפות. גם כנסיות ובתי כנסת נבנו בהשפעת הבזיליקה. הכניסה לכל אולם מעוצבת כשער כניסה, בהתייחס למסורת של ישיבת השופטים בשער החומה בתקופת המקרא.
האולמות שתכננה עדה כרמי-מלמד מעוצבים בפשטות יחסית ובניקיון גיאומטרי, והאולמות שתכנן רם כרמי הם מפוארים, ומקשטים אותם כותרות מוזהבות, המתייחסות למסורת הרומית.
החצר סגורה ומוקפת בקשתות. מקור ההשראה שלה הוא החצר הפנימית של מוזיאון רוקפלר. במרכז החצר עוברת אמת-מים וממוקמת בריכה, ויחד הן יוצרות צורה של מפתח – המפתח לצדק ולאמת. המים משקפים את השמים, ומתייחסים לפסוק מתהילים: "אמת מארץ תצמח וצדק משמיים נשקף" (תהילים פ"ה, י"ב). המים גם מסמלים את התנאי הראשוני להיווצרותה של חברה אנושית. המים זורמים בקו ישר, המבטא את עקביות החוק וחוסר פנייתו.
