יום ראשון, 25 באפריל 2010

* העיצוב בישראל - ציוני דרך בגיבוש זהות


יוסף ברסקי, גימנסיה הרצליה, תל-אביב, 1909.


ב אלכסנדר ברוולד, בניין הטכניון הישן, חיפה - כניסה.


אלכסנדר ברוולד, בניין הטכניון הישן, חיפה - חזית וצד.


אלכסנדר ברוולד, בניין הטכניון הישן, חיפה 1912 צילום ישן.


רוז'י בן-יוסף ופיני לייטרסדורף, מעיל "משכית" בסגנון השכמיה באוהל בדואי, שנות ה-60.


אפרים משה לילין, מאי היהודי, 1903, איור מתוך ספר "שירת הגיטו".


זאב רבן ויעקב שטרק, כרזה לתערוכה של "בצלאל", 1913, הדפס אבן.


יחיא ימיני, לפי עיצוב של זאב רבן, חנוכיה, אבני חן, אמייל, שיש.


זאב רבן, "כסא אליהו", 1925-8, עץ אגוז, שטיח צמר,
רקמה על משי וקטיפה, תבליט שנהב, קמע אמייל וכסף.

תרבות ולאומיות
בשנת 1905 קבל הקונגרס הציוני החלטה על הקמת בית מדרש לאומנויות "בצלאל". בראש המוסד עמד פרופסור בוריס ש"ץ. המטרה להקמתו הייתה יצירת אומנות יהודית ישראלית וחידוש התרבות היהודית בארץ ישראל לאחר אלפיים שנות גלות. לשלב בין העבר להווה בארץ ישראל. בשנים הראשונות פעל "בצלאל" על פי התפיסה של "אמנות עם אומנות" (art and craft). דהיינו, שילוב אמנות - יצירתיות ודמיון עם אומנות - מלאכת יד. תלמידי המוסד התמחו באריגה, רקמה, צורפות, ציור, קדרות וחפצי מתכת (תשמישי קדושה וכו'). מוטיב בולט שאפיין את יצירות "בצלאל" הוא השילוב בין מזרח למערב ושילוב מוטיבים מדמויות וסיפורים מהתנ"ך.
שאיפת המייסדים הייתה ליצור סגנון מקומי שישתלב בייצור בסדרות גדולות.
בשנת 1935 הגיעה ל"בצלאל" קבוצה מגרמניה של מורים ותלמידים, בוגרי ה"באוהוס" שנסגר על ידי הנאצים. הם הביאו עמם את סגנון המודרניזם.

זיקה למקומי באופנה
בשנת 1954 הקימה רות דיין את חברת ההלבשה והרקמה "משכית" במטרה לספק מקור פרנסה לנשים עולות חדשות. בבגדי "משכית" שולבו דוגמאות של עדות ועמים שונים כמו תימנים, בדואים, פלסטינים. חלק ממוצרי החברה יוצרו בתעשייה לשוק המקומי ולחו"ל. השאיפה הייתה ליצור סגנון ישראלי-עברי חדש המושפע ממסורות יהודיות בעיקר מיהודי המזרח.

סגנון עברי באדריכלותאלכסנדר ברוולד הוא מראשוני האדריכלים שהשפיעו בארץ ישראל על הסגנון האקלקטי - שילוב מספר סגנונות בנייה. הוא תכנן את בניין הטכניון הישן שהוקם ב-1912. הוא ניסה ליצור סגנון מקומי חדש - "אדריכלות ישראלית" שיבטא את שובו של העם היהודי לארצו. סגנון שיציג את תרבות העם היהודי וארץ ישראל. הוא התרשם והושפע מסגנון הבנייה האסלאמית. בבנייניו הוא שילב בין מזרח ומערב - קשתות בסגנון מזרחי ומעליהן גמלוני לבנים בסגנון צפון אירופי.
בתכנון בניין הטכניון הוא נתן לו אופי ציבורי וממלכתי באמצעות סימטריה ובולטות ביחס לסביבה.
יוסף ברסקי הוא האדריכל שתכנן את בניין "גימנסיה הרצליה" הישן שהוקם בשנת 1909. המבנה תוכנן בסגנון אקלקטי, סגנון שניסה ליצור "אדריכלות ישראלית" חדשה. בבניין שולבו אלמנטים שונים מסגנונות בנייה מזרחיים יחד עם סגנונות אירופיים. גם כאן הוא נבנה בצורה סימטרית על גבעה קטנה בקצה רחוב הרצל בתל-אביב, על מנת שיבלוט על רקע הסביבה. הנוכחות המרשימה של הבניין העידה על חשיבות החינוך בישוב.
סיכום:בראשית המאה ה-20, עם התחדשות העלייה לארץ ישראל חלה פעילות בתחום העיצוב והאדריכלות בארץ ישראל. ראשוני המעצבים והאדריכלים ניסו ליצור סגנון ארץ ישראלי חדש שישלב בין המזרח (דמויות מהתנ"ך, אומנות יהודי המזרח ואומנות האסלאם) לבין המערב - אירופה. בתחום העיצוב בלט בית מדרש לאומנויות "בצלאל", בתחום האופנה חברת "משכית" ובתחום האדריכלות אלכסנדר ברוולד ויוסף ברסקי.
בית מדרש לאומנויות "בצלאל" נוסד במטרה ליצור אומנות יהודית ישראלית ולשלב בין העבר להווה בארץ ישראל. בשנים הראשונות פעל "בצלאל" על פי התפיסה של "אמנות עם אומנות" (art and craft), שילוב אמנות - יצירתיות ודמיון עם אומנות - מלאכת יד. תלמידי המוסד התמחו באריגה, רקמה, צורפות, ציור, קדרות וחפצי מתכת (תשמישי קדושה וכו'). סגנון בולט ביצירות "בצלאל" הוא השילוב בין מזרח למערב ושילוב מוטיבים מדמויות וסיפורים מהתנ"ך.
בתחום האופנה הוקמה חברת "משכית". בבגדיה שולבו דוגמאות של עדות ועמים שונים כמו תימנים, בדואים, פלסטינים. השאיפה הייתה ליצור סגנון ישראלי-עברי חדש המושפע ממסורות יהודיות בעיקר מיהדות המזרח.
בתחום האדריכלות תכנן אלכסנדר ברוולד את בניין הטכניון הישן שהוקם ב-1912. הוא ניסה ליצור סגנון מקומי חדש - "אדריכלות ישראלית". בבנייניו הוא שילב בין מזרח ומערב - קשתות בסגנון מזרחי ומעליהן גמלוני לבנים בסגנון צפון אירופי. לבניין הטכניון ניתן אופי ציבורי וממלכתי באמצעות סימטריה ובולטות ביחס לסביבה.
יוסף ברסקי תכנן את בניין "גימנסיה הרצליה" הישן שהוקם בשנת 1909 בסגנון "אדריכלות ישראלית" חדשה. בבניין שולבו אלמנטים שונים מסגנונות בנייה מזרחיים יחד עם סגנונות אירופיים. גם כאן הוא נבנה בצורה סימטרית על גבעה קטנה בקצה רחוב הרצל בתל-אביב, על מנת שיבלוט על רקע הסביבה.
שאלות חזרה
1. מה היתה הסיבה להקמת בית מדרש לאמנות "בצלאל"?
2. מה היתה תפיסת ההוראה ב"בצלאל"?
3. במה התמחו תלמידי "בצלאל"?
4. מה אפיין את יצירות "בצלאל"?
5. מה היתה הסיבה להקמת חברת "משכית"?
6. מה אפיין את בגדי אופנת "משכית"?
7. איזה סיגנון בנייה ניסו אלכסנדר ברוולד ויוסף ברסקי ליצור בארץ?
8. ממה הם הושפעו?
9. תאר את בניין הטכניון.
10. מהו סגנון אקלקטי?
11. היכן נבנה בניין "גימנסיה הרצליה"?
12. תאר את בניין "גמנסיה הרצליה".

יום שני, 19 באפריל 2010

* פוסט מודרניזם


פול לודיק, כסא "אפרטהייד", משענת: רשת גדרות, מושב ורגליים: עץ צבוע


אלכס לוקיאדה, טלפון, יציקת מלט על רשת ברזל, שפורפרת בציפוי זהב, לחצנים מחרוזי זכוכית, ניו יורק, 1980


ז'אן פול גוטייה, עיצוב ואופנה למדונה, 1990






פאולו פורטוגזי, סטנלי טייגרמן, רוברט ונטורי,הנס הוליין, תכשיטים בדימויים ארכיטקטוניים : צמידים וטבעות.


ריצ'ארד סאפר, קומקום " המערב הפרוע " (מכסה דמוי הדק אקדח וברתיחה – שריקת רכבת)


צ'רלס ג'נקס, מערכת כלים לתה/קפה "פיאצה", 1983 לחברת "אלסי".


מאסונורי אומדה, כוננית "רובוט", 1981


אטורה סוטסאס, מיטת "זירת איגרוף" עם תצלום קבוצתי של חברי "ממפיס" 1981.


אטורה סוטסאס, כוננית "קרלטון", 1981 , עץ מצופה למינט, , פלסטיק מדופף.


אטורה סוטסאס, מנורת שולחן "טאהיטי", 1981 , מתכת ולמינט


קטלוג מוצרי "ממפיס", מתערוכה בלונדון, 1982, ריהוט, כלים ותאורה.


פרנק גרי, מוזיאון החלל , לוס אנג'לס, קליפורניה, 1984


פרנק גרי, ביתו הפרטי, סנטה מוניקה, קליפורניה 1978 – פנים


פרנק גרי, ביתו הפרטי, סנטה מוניקה, קליפורניה, 1978, חוץ.



מושבים משתנים, מזרונים ומושבים במעטפת C.V.P
ממולאים חרוזי פוליסטרן מוקצף
מעצב: רון ארד, סטודיו "ONE OFF" יעוד: מושבים למקומות בילוי. השראה: גוף האדם
סגנון: פוסט מודרני. במושבים מוצאים רעיונות רב-תרבותיים. ערבוב של סגנונות.
צורה אמורפית/אורגנית וגמישה, משתנה על פי צורת הגוף ורצונו של היושב, הישיבה נוחה - קיימת התייחסות להנדסת אנוש, החומר מאפשר איחסון ושינוי צורה, הצבעוניות עזה ומרהיבה, משעשעת ועליזה, מיועד למשתמשים צעירים המבלים במקומות קיט, ספורט ונופש.

ספת "מרילין" על שם מרילין מונרו
מעצב: הנס הוליין 1981 יעוד: ספה לישיבה ושכיבה. השראה: נראית רכה ומעוגלת כמו גוף של אשה או תכשיט יקר.
סגנון: פוסט מודרני. בספה מוצאים רעיונות רב-תרבותיים, ערבוב של סגנונות.
צורה א-סימטרית עשויה מעץ וריפוד מבד סאטן. צורות מעוגלות ומקושתות. נראית כמו כורסת הסבה מן התרבות הרומית הנהנתנית.


שרפרף/כסא לבארים
מעצב: פיליפ סטארק, 1990 יעוד: כסא לברים. השראה: שורש של עץ סגנון: חזרה לקווים מודרניסטיים.
קווים חלקים ללא עיטורים, המרקם חלק. מינימליזם - צורה פשוטה ומודרנית (בקורת כנגד הפוסט - מודרניזם מרובה הסגנונות). המושב עשוי מיציקת אלומיניום מצופה לכה, ללא ריפוד, גבוה בעל שלוש רגליים דקות ומעוגלות.
המבנה עשוי מקשה אחת. נראה כאלמנט אורגני. הסתעפות "השורש הקדמי" משמש משענת לרגליים.
המבנה מצומצם, ללא עיטור, הכיסא נראה לא יציב.

מסחטה לפרי הדר
מעצב: פיליפ סטארק, 1990 יעוד: מסחטה. השראה: חרגול בעל רגליים ארוכות סגנון: חזרה לקווים מודרניסטיים. קווים חלקים ללא עיטורים, המרקם חלקמינימליזם - צורה פשוטה ומודרנית (בקורת כנגד הפוסט - מודרניזם מרובה הסגנונות). הכלי בנוי מרגלים גבוהות ובראשו צורה עגולה ומחודדת בעלת חריצים. צורה זו מיועדת לסחיטת פרי הישר אל הכוס. הכלי לא נסתם משאריות הפרי הסחוט. הכלי משדר טכנולוגיה מתקדמת.

המסחטה שימושית ויעילה.

בסוף שנות השבעים קמו מספר אדריכלים ומעצבים כנגד המודרניזם הקלאסי שדגל בקשר בין צורה, חומר ותפקוד. הם טענו שסגנון זה יוצר שפה אחידה, אינו מתחשב בתנאים סביבתיים, משעמם ולעיתים גם לא פונקציונאלי, תפקוד לא יעיל. התנגדותם למודרניזם הקלאסי הושפעה מאמנות הפופ של שנות השישים ומהמעצבים הרדיקליים בבריטניה ואיטליה.
האדריכלות הפוסט-מודרנית צמחה בשנות ה-60 מן הרוח המסחרית קפיטליסטית האמריקאית, כמענה נגד האדריכלות המודרנית. היא שמה דגש על אסתטיקה, רעיונות רב-תרבותיים, מענה לצרכי המקום גם במחיר ביטול צורה מודרנית פשוטה - "פחות זה משעמם". ערבוב של סגנונות, אדריכלות המכילה שעשוע והומור, שימוש בחומרים זולים ויקרים,
הפוסט מודרניזם דגל כאמור, בריבוי סגנונות ורעיונות המושפעים מעושר תרבותי. סגנון הפוסט מודרניזם התפשט לתחומי האדריכלות, העיצוב, האמנות, הספרות והקולנוע. בתחום האדריכלות החלו האדריכלים הפוסט מודרניים לשלב אלמנטים הלקוחים ממבנים עתיקים - יווניים רומיים או מצריים. מעצבים לקחו מוצרים מודרניים קלאסיים והוסיפו להם אלמנטים קישוטיים בסגנון אר-דקו, קוביזם, פופ וכו'.
המעצבים הפוסט מודרניים השתמשו בחומרים זולים, ציפויי פלסטיק דמויי שיש או עור וקישוטים בנאליים. המוצרים עוצבו בצורות א-סימטריות ושידרו חוסר יציבות. קבוצת מעצבים בולטת בשם "ממפיס" הצליחה מאד בשנות השמונים. למוצרי הקבוצה היו דימויים מעולם החי, הרובוטיקה והאלקטרוניקה. הם היו צבעוניים ומקושטים וזכו לפופולאריות רבה ברחבי העולם. הייתה להם נוכחות מושכת שאי אפשר להתעלם ממנה ולכן הם זכו לחיקויים רבים ברחבי העולם. המעצבים הפוסט מודרניים ניסו ליצור קשר רגשי בין המוצר לאדם המשתמש. למרות הפופולאריות הרבה של סגנון "ממפיס" הפוסט מודרני, קמו מבקרים לתנועה הפוסט מודרנית בטענה שיש בה ריבוי סגנונות, אין בה מערכת חוקים ושפה אחידים, כך שהיא נגועה בחוסר אחידות ועקביות.
כמענה נגד הפוסט מודרניות קמו תנועות של מעצבים שדגלו במינימליזם עיצובי, בראשם עמדה קבוצת "זאוס" מאיטליה. הקבוצה דגלה בצמצום קיצוני בצורות וחומרים, דחיית שימוש באלמנטים מיותרים, אך שמירה על עקרונות אסתטיים שלעיתים נוגדים את עקרונות הנדסת אנוש, דהיינו - נוחות השימוש. העיצוב המינימליסטי יצר מוצרים הדומים לפסלים בגימור מושלם.
זרם נוסף שצמח בתקופה זו הוא ה-Trans Hi-Tech התמקד במוצרים שיוצרו כפריטים יחידים על ידי קבוצה קטנה של מעצבים.

סיכום:אדריכלות מודרנית דגלה בקשר בין צורה, חומר ותפקוד. הסגנון היה אחיד ומשעמם. אומנות הפופ והמעצבים הרדיקליים מבריטניה ואיטליה השפיעו על התפתחות העיצוב והאדריכלות הפוסט מודרנית החל משנות ה-60. הסגנון הפוסט מודרני דגל בערבוב של סגנונות, רעיונות רב-תרבותיים, שעשוע והומור ושימוש בחומרים זולים ויקרים. באדריכלות שילבו אלמנטים עתיקים יווניים רומיים ואף מצריים, אלמנטים בסגנון אר-דקו, קוביזם ופופ כעיטור למבנים חדשים. קבוצת "ממפיס" בלטה בעיצוב מוצריה בסגנון פוסט מודרני. לסגנון זה קמו מתנגדים שטענו שאין בו סגנון ושפה אחידים. כנגד הפוסט מודרניזם קמו תנועות של מעצבים שדגלו במינימליזם עיצובי - צורה פשוטה ללא תוספות מיותרות. לעיתים צורה הדומה לפסל אך לא תמיד נוחה להפעלה על פי כללי הנדסת אנוש.
זרם נוסף שצמח בתקופה זו הוא ה-Trans Hi-Tech התמקד במוצרים שיוצרו כפריטים יחידים על ידי קבוצה קטנה של מעצבים.
שאלות חזרה
1. מה הסיבה שהביאה ליצירת סגנון "פוסט מודרני"?
2. ממה הושפע הסגנון ה"פוסט מודרני"?
3. מה בולט באדריכלות ה"פוסט מודרנית"?
4. היכן התפשט הסגנון ה"פוסט מודרני"?
5. מה שילבו האדריכלים והמעצבים הפוסט מודרנים בעבודתם?
6. תאר את סגנון העיצוב ה"פוסט מודרני".
7. במה בלטה קבוצת "ממפיס"?
8. איזה תנועות קמו נגד ה"פוסט מודרניזם" ובמה הן דגלו?
9. תאר את הבגד שעיצב ז'אן פול גוטיה למדונה וכיצד הוא מבטא את הפוסט מודרניזם.
10. תאר את מוזיאון החלל בקליפורניה וכיצד הוא מבטא את הפוסט מודרניזם.

יום רביעי, 14 באפריל 2010

* מגמות בינלאומיות בשנות השבעים והשמונים

למעלה: פול מונטגומרי 1987, טלפון צג (טלפון המעביר את תמונות המשוחחים),
עוצב בצורת תמונה.
למטה: טאקר וימיסטר 1987, טלפון משיבון וצג (בדימוי פנקס כתובות) .
צירוף מספר פעולות במכשיר אחד הושג בזכות המזעור בתחום האלקטרוניקה.

התפתחות הטלפון משנות ה-50 עד שנות ה-90.
משמאל טלפון מיחידה אחת, שנות ה-50 פותח ויוצר ע"י "אריקסון", שבדיה.
טלפון "גרילו" לחצנים 1965, פותח באיטליה,
טלפון "מיקי מאוס" 1980 פותח בבריטניה,
טלפון וידאו 1990.

המהפכה הפוסט-תעשייתית
המהפכה התעשייתית הביאה לתודעה את מושג ה"עיצוב". התעשיינים נעזרו במעצבים לשיפור מוצריהם ובכך גרמו להגברת הצריכה ושיפור הרווחיות. משנות השבעים חלים שינויים טכנולוגים בתחום האלקטרוניקה. תחום המיקרו-אלקטרוניקה הביא למזעור מנגנוני הפעלה של מכשירים אלקטרוניים. התעשייה החלה להיעזר ברובוטיקה ומחשבים בתהליך הייצור. היפנים היו הראשונים שכבר בשנות ה-70 הכניסו רובוטים לתעשייה. העיקרון של ייצור המוני בסדרות גדולות והאחדת המוצר לייצור חסכוני כבר לא משמעותי בעידן החדש. חשיבות פס הייצור הסטנדרטי המותאם לייצור רכיב אחד ירדה. מחשבים ורובוטים מסוגלים לבצע מספר פעולות הרכבה על אותו פס ייצור ולשנות קו ייצור מוצרים בצורה גמישה, מהירה ויעילה.
הגמישות בתהליכי הייצור והקשרים הבינלאומיים בעולם התעשייה, יצרו זן חדש של מעצבים יוזמים ומפתחים מוצרים חדשים להווה ולעתיד.
עיצוב מכשיר הטלפון מייצג את השפעתו של המעצב בתעשייה המתפתחת. בעיצוב הטלפון נלקחים שיקולים של הנדסת אנוש. בטלפונים הראשונים הפומית והאפרכסת היו נפרדים. בראשית שנות ה-30 החלו להשתמש בבקליט (חומר תרמוסטי) שהיה נוח לייצור מוצר בעל שקעים ובליטות. מכשיר הטלפון היה עתה בעל חוגה ושפופרת עם פומית ואפרכסת. משנות ה-50 החלו לייצר טלפונים הכוללים האזנה, שמיעה ודיבור בגוף אחד. כבר בשנות ה-20 תפס הטלפון מקום מרכזי בחיינו, ברחוב, במשרד, בבית, בתי מלון, בתי קפה ועוד. החיוג עבר מחוגה ללחצנים. כיום, עם המזעור בתחום האלקטרוניקה הצטמצמו מאד מידות הטלפון, השימוש בטלפון הסלולארי נפוץ. המעצבים ומפתחי המוצר עוסקים כל העת בשדרוג טכנולוגי ועיצובי.
סיכום:
עיצוב מביא לשיפור מוצרי התעשייה ובכך תורם להגברת המכירות, לרווחיות המפעל ולכלכלת המדינה. התפתחות בתחום האלקטרוניקה הביאה למיזעור מוצרים אלקטרוניים ולהגברת השימוש ברובוטים. קווי ייצור רבים נעזרים כיום ברובוטים.
מכשיר הטלפון מייצג את התפתחות הטכנולוגיה והעיצוב. ממכשיר כבד ומסורבל המשמש לדיבור בלבד הוא משתכלל עם השנים. בתמונות שלפנינו אנו רואים התפתחות משנות ה-50 - חוגה, אפרכסת ופומית במכשיר מסורבל אחד ועד לשנות ה-90 - טלפון וידאו המאפשר למשוחחים לראות האחד את השני.
שאלות חזרה
1. ציין את תרומת העיצוב לתעשייה.
2. מהם השינויים הטכנולוגיים שחלו בשנות ה-70?
3. ציין את תרומת הרובוטים והמחשבים לתעשייה.
4. מהם השינויים העיצוביים שחלו בטלפון משנות ה-50 עד לשנות ה-90?

יום רביעי, 7 באפריל 2010

* איטליה – עיצוב קונפורמיסטי - סולידי ועיצוב רדיקלי

פיירו גילורי מקבוצת "סטודיו 65", מושב קפיטלו, 1971 (ייצור מחודש 1986),
פוליאוריתן מוקצף, לכה, 82X110X120 ס"מ, לחברת "גופרן" (מתאים גם ל"פוסט – מודרניזם")


עמנואל פונציו וצזאר קאסאטי' מנורת "גלולה", פלסטיק צבעוני בציפוי אקרילי, 1969 לחברת "פונטור".


עיצוב רדיקלי - האחים קסטיליוני, מנורת נחש "בואלום", 2 מטר אורך,
אקריל גמיש עם ספירלה פנימית, סוף שנות ה-60 לחברת "ארטמיד".


עיצוב רדיקלי - קבוצת גאטי, תיאודורו, פאוליני, כסא נוח אנטומי "סאקו", 1969,
קנבס צבעוני ממולא פתיתי קלקר לחברת "זאנוטה".


עיצוב רדיקלי - קבוצת לומאצי, ד'אורבינו, דה פה, כורסת פלסטיק מתנפחת כמזרון ים לחברת "זאנוטי".


עיצוב רדיקלי - קבוצת לומאצי, ד'אורבינו ודה פה, ספה מתנפחת, "BLOW" 1968",
פי.וי.סי שקוף לחברת "זאנוטה".


עיצוב רדיקלי - קבוצת לומאצי, ד'אורבינו, דה פה, "כורסת כפפת בייסבול", 1970 לחברת "פולטרונובה".

עיצוב רדיקלי - דה פה, כסאות נוח בדגם כפפת איגרוף, 1970.

עיצוב רדיקלי - גאטנו פשה, כסא "דונה", 1969, פוליאוריתן מוקצף, סריג ניילון.

עיצוב רדיקלי - האחים קסטיליוני, כסא על בסיס
מושב אופניים, 1957, לחברת "זאנוטה".

עיצוב רדיקלי - האחים קסטיליוני, כסא "טרקטור",1957,
פלדה בציפוי כרום, עץ אשור ופח בציפוי לכה לחברת "זאנוטה".


עיצוב קונפורמיסטי - לאונרדו פיורי, ארון מגרות לתצוגת בגדים, 
אקריליק שקוף לחברת "זאנוטה".


עיצוב קונפורמיסטי - כלים מפלסטיק כחיקוי לשיש, לחברת "בנדל סטרה"
אביזרי אמבט משנות ה-70 לחברת "קונרן".


עיצוב קונפורמיסטי - אטורה סוטסאס, כסא כתבנית,
פרט ממערכת משרדית "סיסטמה" 1969 לחברת "אוליבטי".



עיצוב קונפורמיסטי - אטורה סוטסאס, ריהוט משרדי וחלוקה למחיצות,
אולם חברת "אוליבטי", 1969


עיצוב קונפורמיסטי - מרקו זנוסו וריצ'רד סאפר,
"טלויזיה שחורה" 1969 לחברת "בריוווגה".


עיצוב קונפורמיסטי - אקילה קסטליוני, מנורות "ארקו", 
בסיס – שיש, רגל – אלומיניום לחברת "פלוס".


עיצוב קונפורמיסטי - מריו בליני כסא "CAB" 1977, 
שלד פלדה וכיסוי עור לחברת "קסינה".


עיצוב קונפורמיסטי - ויקו מגיסטרסי, כסא "סלנה"
פלסטיק וסיבי זכוכית, 1968-9, לחברת "ארטמיד".


עיצוב קונפורמיסטי - ג'יאנקרלו פיירטי, כסא מתקפל,
דגם "פליה" שנות ה-60,
שלד אלומיניום מלוטש, מושב וגב אקריליק ורוד ושקוף.


עיצוב קונפורמיסטי - ג'ו פונטי, כסא "סופה לג'רה" (סופר קל),1957, 
עץ מילה בציפוי לכה, נצרים, לחברת "קסינה".

עיצוב קונפורמיסטי - סולידי
באיטליה של שנות ה-60 בלטו שני כיווני עיצוב: "קונפורמיסטי" ו"רדיקלי". הרדיקלים דגלו ב"אנטי-עיצוב", ואילו הקונפורמיסטים שיתפו פעולה עם היצרנים בתחומי התאורה, ריהוט, מכשירים לבית ולמשרד ביצור המוני. הגישה הייתה בכיוון המודרניזם אבל לעיצוב היה סגנון מיוחד - אלגנטי איטלקי. המעצבים חיפשו פתרונות אסתטיים שישתלבו עם תפעול המוצר. מוצרים איטלקיים שידרו יוקרה המתקשרת לחיי פאר למרות שיוצרו ביצור המוני. הסגנון המלוטש והמושלם קבל את התואר "טכנו-שיק" (אלגנטי). המוצרים יועדו לחברה המודרנית והיה להם שוק בינלאומי נרחב. מעצבים באיטליה זכו להכרה ולמעמד חשוב, זכו לפרסים באיטליה ומחוצה לה.
העיר מילנו שימשה כמרכז עיצוב באיטליה. שתי חברות: "קרטל" ו"אוליבטי" בלטו בעיצוב האיטלקי. חברת "קרטל" הצטיינה במוצרי הפלסטיק שלה שנועדו לבית, למשרד ולמפעלי תעשייה כגון: אביזרים לרכב, כלי בית, ריהוט, מכשירי תאורה, ציוד לתעשייה ולמעבדות. החברה השקיעה בפיתוח חומרי הפלסטיק והצליחה לחקות חומרים כגון: שיש ועץ.
חברת "אוליבטי" פעלה בתחום מכשור משרדי ובשנות השישים עברה למוצרים אלקטרוניים כגון: מכונות כתיבה, מכונות חישוב ומחשבים. בשנת 1966 שיווקה "אוליבטי" את המחשב המשרדי הראשון. בעיצוב מוצרי החברה הושם דגש על הנדסת אנוש לנוחות המשתמש יחד עם צורה מקורית וצבעונית המוסיפה לאווירה במשרד.

עיצוב רדיקלי
המעצבים הרדיקלים באיטליה של שנות ה-60 התנגדו לקונפורמיסטים שפעלו בעד השתלבות בתעשייה, ייצור המוני, עיצוב בטעם טוב, אסתטיקה מושלמת בסגנון יוקרתי. הם פעלו כנגד ייצור המוני מתועש. ניכר היה שהם הושפעו מסגנון הפופ האמריקאי ומאמנות הפופ הבריטית – קיטש ואומנות פופולארית. הרדיקלים דגלו ביצור מוצרים יוצאי דופן, בלתי שגרתיים, בעלי דמיון המעוררים השתאות, שאלות, ויכוחים ושעשוע. הם פעלו כקבוצות שהוגדרו כ"אנטי עיצוב" וכיחידים. הם הביעו מחאה כנגד חברת השפע, הקפיטליזם והתעשייה. למרות שבתחילת דרכם הם הצהירו כי הם מתנגדים לייצור המוני מתועש, הרי שכבר בשנות השבעים והשמונים הפופולאריות של הסגנון הרדיקלי הפכה לבינלאומית ומוצרי הזרם הרדיקלי יוצרו בתעשייה לשוק ההמוני. הזרם ייצג את הפוסט מודרניזם. פופולאריות הסגנון הרדיקלי בעולם הביאה להכרה בינלאומית במוניטין של העיצוב האיטלקי. מוניטין זה תרם רבות לכלכלת איטליה שנהנתה ממכירת מוצריה לרחבי העולם.


סיכום:
בשנות ה-60 בלטו באיטליה שני סגנונות עיצוב והם: קונפורמיסטי/סולידי - הליכה בתלם, עיצוב הפועל לפי כללי עיצוב מקובלים. הסגנון השני היה רדיקלי - הפוך מהסולידי, לא שגרתי, פורץ גבולות, מבצע שינויים, בעל דמיון, מעורר שאלות, מושפע מאמנות הפופ האמריקאית והבריטית.
המעצבים הקונפורמיסטים/סולידים, שתפו פעולה עם התעשייה ותכננו מוצרים לבית, למשרד ולמפעלי תעשייה שבלטו בהנדסת אנוש שלהם יחד עם אסתטיקה גבוהה. העיצוב האיטלקי בלט באיכותו וכונה "טכנו-שיק" (אלגנטי). התעשייה האיטלקית פעלה בפיתוח חומרי הפלסטיק והצליחה לחקות חומרים כגון: שיש ועץ על מנת להעמניק להם מראה יוקרתי.
המעצבים הרדיקלים התנגדו בתחילה לייצור המוני של מוצריהם אך עם התגברות הדרישה למוצריהם מצד השוק המקומי ומארצות אחרות הם שינו גישה ושיתפו פעולה עם התעשייה לייצור המוני. המניע לכך היה כלכלי. הסגנון הרדיקלי הביא להכרה בינלאומית במוניטין של העיצוב האיטלקי.
בתמונות אנו רואים את ההבדל בין העיצוב הסולידי לעומת הרדיקלי. שני הסגנונות הביאו להכרה בינלאומית במוניטין של העיצוב האיטלקי. מוניטין זה תרם רבות לכלכלת איטליה שנהנתה ממכירת מוצריה לרחבי העולם.

שאלות חזרה
1. איזה מעצבים פעלו בשנות ה-60 באיטליה?

2. מהו סגנון קונפורמיסטי/סולידי וכיצד כונה סגנון זה?

3. באיזה תחומים פעלו המעצבים הקונפורמיסטים?

4. מהו סגנון רדיקלי?

5. מה יצג סגנון זה?

6. מה הסיבה לפופולאריות הרבה לסגנון הרדיקלי בעולם?

7. השווה בין כסא מסתובב לכתבנית (חברת "אוליבטי") לכסא מושב אופניים (חברת "זאנוטה"), מבחינת סגנון, חומרים, הנדסת אנוש, תדמית.